הייתי בהופעה אתמול, אחרי שהתמקמנו נדחפו כמה בנות למושב ריק שהיה לידנו ודי דחפו אותנו שני מושבים הרחק מהבמה... ואני כבר יודעת כמה חשוב המרחב בין גירוי לתגובה.... אז תוך כדי שאני מתענגת על צלילי גיטרה מאין כמוהם.... אני חושבת לעצמי... אני יכולה להעיר להן ואו שהן תקבלנה את זה יפה או שלא... או שאתווכח אתן או שלא או שהן תעשנה לי פרצופים כל הערב או שהן יזוזו ויתפנה לי המקום שלי. אין ספק שאני צודקת, אני שילמתי על הכרטיסים ושילמתי לא מעט כדי לשבת במקום הזה אבל לזוז עוד מקום אחד הצידה לא באמת משנה את החוויה שלי... אחרי שהסכמתי איתי שאני בסדר עם זה ואחרי שגיליתי שאני אנוכית מכדי לקחת סיכון שיקח לי ולו במעט מההנאה של הערב (וגם להן) אז ויתרתי, לא ממקום חלש ויתרתי ממקום שלם וחזק,ויתרתי ממקום הכי "לחשוב על עצמי שיש" ויכוח בפוטנציאל או כסא אחד הצידה ולרקוד ולצחוק יחד עם שכנותי להופעה.... בחרתי בשני והרווחתי.... אולי הן התגנבו למקום שלא שלהם... אבל אני לא סדרן אני רק כאן להינות ואת המטרה שלי השגתי .... אחד המשפטים האהובים עליי "כשהבית ריק לא משנה אם אני צודק" יותר מדי פעמים אפשרתי ל"צדק" להעיב את החוויה שלי, הפעם הנחתי אותו בצד בדיוק במקום שהנחתי האגו... ופשוט נהניתי.... כסא אחד הצידה קנה לי חברה משעשת במיוחד לערב שלם... #לחיותבכוונה #אהבתחינם #ithinkiamadeadhead
















