פסיכולוגיה בגרוש

מה עושה בנאדם שאין לו חיים ובכל זאת מאוד רוצה לפתוח בלוג טמבלרי משלו? נכון! כותב על הלימודים שלו ובכן, כאן תמצאו סיכומים לשני קורסים מייגעים בפסיכולוגיה באו"פ: פסיכולוגיה בין תרבותית ונוירופסיכולוגיה קוגניטיבית (עלאק) אתחיל בבין תרבותית ואם ירצה השם תקבלו גם את הנוירו

[souppgrrl]

[psychologiabegroosh]

רוצה סיכומים בנירו פליז פליז

אין סורי סורי

[psychologiabegroosh]

ע"ס -עאלק סיימתי

 התוכנית המקורית שלי היתה לפרסם פה גם את העבודה הסמינריונית. אבל היו התפתחויות משמעותיות שלא אפשרו לי לעשות זאת. דבר ראשון איחרתי בהגשה במלא זמן, בגלל שפתאום נולדה לי תינוקת. אח"כ באמת ישבתי וטרחתי לכתוב את העבודה, הפקרתי את התינוקת, שילמתי גוד מני לסטטיסטיקאי, רדפתי אחרי אתיופים באינטרנט (מסקנה-אין אתיופים באינטרנט. יש כמה בודדים וגם הם לא ממלאים שאלונים, בעיקרון), כתבתי וכתבתי שטויות שלא מעניינות איש, הסקתי מסקנות (בטח שגויות) על סמך נתונים  שחלבתי בקושי רב ולבסוף, בשיער פרוע, עם גודש בציצי ועשן באוזניים, הדפסתי את הכל, שמתי במעטפה  חומה ושלשלתי בתיבה של ד"ר דניאלה פגוט-הופמן שנמצאת ברחוב סואן בתל אביב. אבל מה? מסתבר שבלתי אפשרי לקרוא כך את העבודה. אז נתבקשתי לכרוך עותק נוסף בספירלה, בעצם שני עותקים. טוב, רצתי, חניתי, נכנסתי, הדפסתי וכרכתי בספירלה. נסעתי, שלשלתי לתיבה בשיא הקיץ ותחת הפגזות טילים...וחיכיתי. עבר זמן ואז, מסתבר שכמה שורות, דווקא השורות הכי חשובות, של המידע הסטטיסטי המחושב מכל השאלונים, נעלמו מהדפים. התקשרתי למז"פ כדי שיבדקו מי חירב לי את העבודה אבל הם לא ענו, אז שוב הדפסתי ושוב כרכתי ושוב שלשלתי (כבר סתיו, נעים בתל אביב) והפעם הגדלתי ושלחתי עותק גם לרכזת עצמה.  עכשיו כבר חורף ואני מחכה לציון, וכשהוא יגיע אני אפרסם פה את העבודה.

[psychologiabegroosh]

שלום, האם ישנן גם הסיכומים של נוירופסיכולוגיה קוגניטיבית? אני לוקחת את הקורס ודי מזיעה על קריאת ועיבוד המאמרים... אם יש קצת חומרים אשמח לאללה, תודה צינה גז

לא יודעת מתי כתבת לי את זה, כי שנים לא נכנסתי לכאן. אבל את הנוירו בסוף לא סיכמתי כאן, זכור לי כקורס נוראי, בהצלחה.

[psychologiabegroosh]

שלום! רציתי לשאולאותך לגבי הקורס נוירופסיכולוגיה קוגניטיבית- האם אתה ממליץ? מהי רמת הקושי לדעתך? תודה רבה!

הקורס לא כזה קשה אבל אותי הוא שיעמם מאוד. הכל מחקרים לעוסים ושום מידע משמעותי

[psychologiabegroosh]

חגיגות סיום הקורס כולו

[psychologiabegroosh]

לסיום

[psychologiabegroosh]

[psychologiabegroosh]

מאמר 19 - מבנים של העצמי, התמודדות ומתח באדפטציה בין תרבותית

המחקר הזה בוחן הבדלים בין בעלי עצמי עצמאי לבין בעלי עצמי מקושר של סטודנטים אמריקאים ואסייתים שלומדים בארה"ב, ואת ההשפעה של סוג העצמי שלהם על התמודדויות ועל לחץ. הניתוח חשף שיש קשר בין בעלי עצמי עצמאי לאסטרטגיות התמודדות ישירות, אשר ניבא רמות נמוכות של לחץ אצל הסטודנטים הבינלאומיים.  ונמצא קשר גם בין עצמי מקושר לעלייה ברמות הלחץ אצל סטודנטים אסייתים. סוג העצמי והתמודדות ישירה היו המנבאים הטובים ביותר ללחץ אצל סטודנטים אסייתים. משתנים אחרים לא ניבאו לחץ אצל הסטודנטים הבינלאומיים. סוג העצמי וההתמודדות לא ניבאו לחץ אצל האמריקאים.

טוב, אז מה זה עצמי עצמאי ועצמי מקושר אנחנו כבר יודעים, ויודעים שזאת תולדה של התרבות. אז אם האדם גדל והחליט לעבור לגור בארץ אחרת, הוא לוקח איתו את חת'כת העצמי שלו ועם זה הוא מסתדר בתרבות החדשה. אם הוא בא מתרבות אינדיווידואליסטית, ז"א שיש לו עצמי עצמאי, אז הדרך שלו להסתגל לתרבות החדשה תהיה בעזרת אסטרטגיה שליטה ראשונית שנקרא לה התמודדות ישירה, ז"א להתעמת עם אחרים, לדבר ישירות עם אחרים. אבל אם הוא בא מתרבות קולקטיביסטית, ז"א שיש לו עצמי מקושר, אז האסטרטגיה שהוא ינקוט בה כדי להסתגל לתרבות החדשה תהיה של התמודדות עקיפה, ז"א, לשנות את עצמך בהתאם לסיטואציה ולא את הסיטואציה בהתאם אליך. לפרש מחדש את הסיטואציה כדי להבין אותה, לקבל את הסיטואציה כפי שהיא ולשנות את הציפיות שלך, את הרצונות שלך ולחוות בעקיפין שליטה ע"י הזדהות עם בעלי השליטה ולזה קוראים אסטרטגית שליטה משנית. 

לכן, לבעלי עצמי מקושר, שמנסים להסתגל לתרבות אינדיווידואליסטית, כדאי לאמץ את אסטרטגית ההתמודדות הישירה, כי אנשי המערב מקבלים ומעריכים את ההתמודדות הזאת יותר וככה יקל עליהם להשתלב. 

המחקר

כדי לבחון את התפקיד של סוג העצמי בסתגלות לתרבות חדשה, חקרו סטודנטים ממזרח אסיה שהתחילו ללמוד בארה"ב והשוו אותם לסטודנטים אמריקאים שהתחילו ללמוד באותו מקום. צריך לקחת בחשבון שהצעירים שהחליטו לעזוב את ארץ מולדתם ולהתנסות במגורים ולימודים בחו"ל הם אולי האינדיווידואליסטיים שבקרב הקולקטיביסטים. החוקרת, קרוס, משערת שסוג העצמי ישפיע על הלחץ שנחווה ע"י הסטודנטים הבינלאומיים (האסייתים) בעקיפין, ע"י כך שהוא ישפיע על דרכי ההתמודדות ועל היחסים שלהם עם אחרים. לסוג העצמי תהיה גם השפעה ישירה על הרווחה האישית, כשסוג העצמי לא יתאים לתרבות החדשה אז יעלו הלחץ והמתח. 

שיטה

משתתפים: 220 סטודנטים ממדינות מזרח אסיה וקבוצת אמריקאים שכמותם.

הליך

שאלונים נשלחו לסטודנטים, נמדדו משתנים כמו: סוג העצמי, סגנון התמודדות, תמיכה חברתית ורווחה אישית.

עצמאי או מקושר - נמדדו ע"י שאלונים ידועים

התמודדות ישירה - הוצגו להם פריטים כמו:"תאר במילים שלך, מקרה מלחיץ שקרה לך בבי"ס" או " עד כמה אתה מסכים למשפט: אני נוקט פעולה כדי להחלץ מבעיה" וכדומה

סיפוק - הכוונה היא לסיפוק מהחברה. שאלו את האסייתים:"עד כמה אתה מסופק מהיחסים החברתיים שלך עם סטודנטים מהמדינה שלך?" ו"עד כמה אתה מסופק מהיחסים שלך עם חברים מביה"ס (אסייתי)?" ואת האמריקאים שאלו:"עד כמה אתה מסופק מהיחסים החברתיים שלך עם סטודנטים אחרים?" ו"עד כמה אתה מסופק  מהיחסים החברתיים שלך עם חברים מביה"ס?"

יכולת שפתית - שאלו את האסייתים עד כמה אתם שולטים באנגלית?

נתוני רקע - פרטים דמוגרפיים

לחץ - 10 פריטים משאלון כלשהו

תוצאות

סוג העצמי - חחח לא נמצא הבדל בין האסייתים לאמריקאים בעצמי העצמאי. אבל בעצמי המקושר כן נמצא הבדל משמעותי

לחץ - האסייתים חוו יותר לחץ מאשר האמריקאים

ההשפעה של סוג העצמי על הלחץ - אצל האסייתים - נמצא קשר בין השניים. מי שהחשיב את עצמו יותר עצמאי, הפגין יותר התמודדויות ישירות וחווה פחות לחץ.  מי שהחשיב את עצמו יותר כמקושר חווה יותר לחץ. סוג העצמי ניבא את הלחץ יותר מאשר משתנים אחרים. אצל האמריקאים - המשתנה שניבא הכי טוב את הלחץ היה הסיפוק שלהם מהיחסים החברתיים. 

ביקורת

המדדים פותחו למערביים ולא למזרחיים

אפשר להטיל ספר בכיוון הקשרים

יכול להיות שהאסייתים נמאים בלחץ ולכן מתארים את עצמם כיותר מקושרים מכרגיל

הסוף הטוב של כל הפרקים כולם!

[psychologiabegroosh]

 אחרי המבחן, כל המאמרים נכנסים לכאן. 

[psychologiabegroosh]

מאמר 24 - שינויים בהזדהות דו-תרבותית

בכדי לזהות את הדרך בה מתבגרים מתמודדים עם החיים בשתי תרבויות, חקרנו 46 מקסיקנים-אמריקאים בני המעמד הבינוני-נמוך, ו-52 אפרו-אמריקאים בני המעמד הבינוני. המשתתפים רואיינו לגבי  המידה שבה הם אתניים, אמריקאים ודו-תרבותיים. הם גם ענו על שאלונים המודדים זהות אתנית, זהות אמריקאית, גישות כלפי קבוצות אחרות, תפיסה עצמית וחרדה. ניתוח של הראיונות חשף שלושה סוגים של דפוסי זהות. דו-תרבותיים מעורבבים, דו-תרבותיים אלטרנטיביים ומתבגרים מופרדים. הציונים בזהות אמריקאית ובגישות כלפי קבוצות אחרות, שונים באופן משמעותי בין הדפוסים של הזהות. זהות אתנית ואמריקאית היו, באופן כללי, לא תואמות, וזה תומך בהשקפה הרב ממדית (לעומת הלינארית) של להיות דו-תרבותי. התוצאות מציגות את הסוגים השונים של זהויות שמתבגרים ממיעוט אתני מאמצים, בחיים תחת שתי תרבויות, אתנית ואמריקאית.

זוכרים את ברי ואת ארבעת האסטרטגיות שלו להיטמעות בחברה? יופי. כי גם כאן מזכירים אותו. והגיע הזמן להזכיר ש-4 האסטרטגיות מבוססות על 2 שאלות שכל מתערבב שואל את עצמו:

האם אני רוצה לשמר את תרבות המקור שלי?

האם אני רוצה להיטמע בחברה החדשה?

ונזכיר שוב גם את 4 האסטרטגיות, בשביל האימון:

אינטגרציה - רוצה גם וגם

אסימילציה - רוצה את החדשה, זורק את הישנה.

ספרציה - רוצה את הישנה, יורק על החדשה

מרגינליזציה - שונא את כולם

אלה שבחרו באינטגרציה הם, למעשה, הדו-תרבותיים. והקבוצה הזאת היא בעצמה מגוונת למדי. למשל, ל'פרומבויז חקר את המאפיינים ההתנהגותיים שעליהם מושתתת היכולת להיות דו-תרבותי. ובירמן, הבחין בין ההיבטים ההתנהגותיים של הדו-תרבותיים (יכולת) לבין ההיבטים הפסיכולוגיים (זהות). והדגיש את הצורך להתחשב בשניהם. במחקר הזה התמקדו בזהות תרבותית, שהיא, הדרך שבה מתבגרים חושבים על עצמם כשהם חיים תחת שתי תרבויות.

הם מציגים מודל שמבוסס גם על ברי, גם על ל'פרומבויז וגם על בירמן. תסתכלו על המודל המצויר בספר.

המודל מתאר גרפית את האסימילציה ואת הספרציה והמרגינליזציה ומתמקד באינטגרציה. מתוארות שם שתי דרכים לאינטגרציה: (1) שתי התרבויות חופפות אבל לא לגמרי והמתבגר עומד בתוך האיזור החופף, זה נקרא "דו-תרבותי מעורבב". (2) שתי התרבויות חופפות אבל לא לגמרי והמתבגר עומד בחלקים הלא חופפים של כל אחת מהתרבויות, וזה נקרא "דו-תרבותי אלטרנטיבי". טוב ויפה ג'יבס

המחקר

המחקר הנוכחי משתמש בשתי גישות כדי להבין את המורכבות של הזהות התרבותית של מתבגרים שגדלים תחת שתי תרבויות. שאלות המחקר הן: באילו דרכים המתבגרים  מזדהים עם שתי התרבויות, ובאיזו מידה הסוגים של ההזדהות שלהם מתאימים למודלים המוצעים בספרות? האם שוני בסוגים של ההזדהות קשור למדד עצמאי של זהות אתנית ואמריקאית ומאפיינים אחרים? איך זה להיות חלק משתי תרבויות, בעיני נוער של מיעוט.

שיטה

משתתפים: 52 אפרו-אמריקאים ו-46 מקסיקנים-אמריקאים, מכיתות י' וי"א שגרים באמריקה ושני ההורים שלהם ילידי תרבות אחרת. 

הליך

שאלונים:

זהות אתנית - שאלון ידוע לבדיקת זהות אתנית

זהות אמריקאית - 8 הצהרות שצריל להחליט עד כמה מסכימים איתן.

גישה כלפי קבוצות אחרות - 6 פריטים כדוגמת "אני אוהב להכיר אנשים מתרבויות אחרות","אני חושב שהיה עדיף אם קבוצות מתרבויות שונות לא היו מנסות להתערבב זו בזו". ועל זה צריך להחליט עד כמה מסכימים

תפיסה עצמית - דרגו את מצבם המשפחתי, חברתי, אישי ופיזי

חרדה - שאלון חרדה ידוע

מידע דמוגרפי - מין, גיל, גזע, ציונים ועוד

ראיונות:

שאלו את המתבגר מה המוצא או הגזע שלו (אפרו-אמריקאי, שחור, מקסיקני-אמריקאי, לטיני וכדומה) והשתמשו במילה שבחר לתאר את האתניות בהמשך הראיון.

  שאלות סגורות ושאלות פתוחות שנכתבו בכדי להבין את המידה שבה המשתתף הוא אתני או אמריקאי או דו-תרבותי. ושאלו אותם גם על המשמעות של הקבוצה האתנית לגביהם ואיך היא משפיעה עליהם. איך הם מסתדרים בתוך שתי תרבויות וכן הלאה. 

את הראיון הקליטו ואח"כ קידדו אותו.

תוצאות

דפוסים של זהות דו-תרבותית -

קבוצה אחת תיארו את עצמם כאמריקאים וכאתניים במידה שווה.  והם נקראים דו-תרבותיים מעורבבים.

קבוצה אחרת תיארו את עצמם כיותר אתניים מאשר אמריקאים. ז"א שהם מפרידים בין שתי התרבויות אבל יודעים לחיות בשתיהם. ולהם נקרא דו-תרבותיים אלטרנטיביים.

קבוצה שלישית, קטנה יותר, לא ראו את עצמם כדו-תרבותיים הם הצהירו שהם יותר אתניים מאמריקאים אבל, בניגוד לקבוצה הקודמת, הם בכלל לא ראו את עצמם כאמריקאים. שתי התרבויות אצלם נשארו מנותקות. הם מתאימים לספרציה של ברי. 

ניתוח איכותי: הבדלים בין דפוסים

זהות אתנית - לא נמצא קשר בין סוג הזהות לבין הזהות האתנית

זהות אמריקאית - נמצא קשר בין סוג הזהות לזהות אמריקאית. המעורבבים מגדירים את עצמם יותר כאמריקאים מאשר הספרציה והאלטרניטיביים.

גישה כלפי קבוצות אחרות - נמצאו הבדלים בין הגישות כלפי קבוצות אחרות בתלות בסוג הזהות. המעורבבים היו יותר חיוביים כלפי קבוצות אחרות מהאלטרנטיביים. 

מתאמים בין המשתנים - נמצא שדו-תרבותיים מעורבבים קיבלו ציונים גבוהים בזהות אמריקאית. ואצל המקסיקנים-אמריקאים הם גילו גישה חיובים יותר כלפי קבוצות אחרות. הספרציות,  קיבלו את הציונים הכי נמוכים בזהות אמריקאית, וגם הכי פחות חיוביים כלפי אחרים. האלטרנטיביים היו באמצע

דיון

הבדלים בין סוג הזהות נמצאו גם בשאלונים וגם בראיונות. 90% מהמתבגרים הכריזו שהם דו-תרבותיים. אבל האם כולם פיתחו זהות כל כך דומה? לא. יש שני סוגים של דפוסים דו-תרבותיים, מעורבבים ואלטרנטיביים. בשביל המעורבבים להיות דו-תרבותי זה להיות מאוד אמריקאי וגם מאוד אתני, וגם לקבל בחיוב קבוצות אחרות.  האלטרנטיביים, רואים את עצמם כיותר אתניים מאשר אמריקאים. הם מחשיבים את עצמם אמריקאים אבל זה לא אומר להם הרבה, שתי התרבויות מובחנות אצלם, הם מרגישים לחץ להיות כמו כולם בסיטואציות מסויימות אבל לא חשים לחץ מצד החברים האתניים שלהם.  הם נעים מתרבות לתרבות ויודעים להסתדר בשני המקומות. והקבוצה האחרונה, לא רואים את עצמם כאמריקאים וגם לא נחמדים לקבוצות אחרות. 

הסוף הטוב

[psychologiabegroosh]

[psychologiabegroosh]

מאמר 23- שם ארוך שאין לי כוח לתרגם

ההשפעה של שינוי בהקשר על שימור הזהות, ההשלכות של שימור הזהות החברתית וההשפעות של איום על הזהות החברתית, נבחנו במחקר אורך על סטודנטים היספנים בשנה הראשונה שלהם. בעוד שזהות אתנית חזקה קשורה לרקע התרבותי, שימור הזהות האתנית מצליח ע"י החלשה  של הקשר הזה ויצירת זהות חדשה הקשורה יותר להקשר הנוכחי של הקולג'.  התוצאות מציעות שתי דרכים בהן סטודנטים שומרים על הזהות האתנית שלהם תחת הקשר חדש. סטודנטים עם זהות אתנית חזקה, מתחילים להתערבב בפעילויות תרבותיות, מגבירים את הכוח של הזהות שלהם. בניגוד, סטודנטים עם זהות אתנית חלשה רואים יותר איום בסביבה, מגלים ירידה בביטחון העצמי שקשור להגדרה החברתית שלהם, מטשטשים את הקשר שלהם עם קבוצת המקור. הממצאים תומכים בתיאורית הזהות החברתית ומדגימים את הצורך בעוד ניתוחי הקשר של תהליכי זהות.

מטרות המחקר הן:

לחקור את ההשפעה של שינוי הסביבה על שימור הזהות

לבדוק את ההשלכות של שימור הזהות על ההזדהות עם הקבוצה המקורית

לבדוק את ההשלכות של האיומים על ההערכה העצמית הקשורה לזהות האתנית

כבר למדנו שתיאורית הזהות החברתית טוענת שבמגע עם תרבות חדשה, הזהות החברתית המקורית מועצמת. כי הזהות החברתית היא חלק מהזהות האישית וכדאי לשמור על הזהות האישית חזקה. בנוסף, בעת המגע עם התרבות החדשה בני התרבות המקורית נראים באור יותר חיובי מאשר בדרך כלל.

תיאורית הקטגורזציה העצמית טוענת שבמפגש בין תרבויות, אדם יעדיף לקחת את הצד של בני התרבות הדומים לו.

במחקר הקודם ראינו שתיאורית הזהות החברתית קיבלה תמיכה, אבל מדובר במחקר קצר טווח, האם גם במחקר ארוך טווח יתקבלו תוצאות דומות? 

אם כך, הכותבים רוצים לדעת מה יקרה לזהות האתנית של הסטודנטים ההיספנים בהקשר החדש. האם הזהות תתחזק או תחלש? האם יש קשר בין מידת החוזק של הזהות איתה הגיעו מהבית לבין מה שיקרה לזהות הזאת? האם יש קשר בין האיומים על הזהות לבין מה שיקרה לה בסוף?

הכותבים משערים שההיספנים שבאו מראש עם זהות אתנית חזקה, יעברו עיגון מחדש של הזהות האתנית שלהם, ושהם יעשו את זה ע"י הצטרפות לפעילויות של היספנים והתרועעות עם חברים היספנים חדשים.

והיספנים שיבואו מראש עם זהות אתנית חלשה, יהיו פגיעים יותר לאיומים על הזהות הזאת.

שיטה

משתתפים: 45 היספנים תלמידי השנה הראשונה בקולג' עם רוב אמריקאי

הליך

הזמינו אותם לשלושה ראיונות בהפרש של כשלושה חודשים, בתחילת שנת הלימודים, באמצע ובסוף השנה. מה שנמדד זה הזהות (ביקשו מהם להגדיר את עצמם, לדרג כמה חשוב להם להגדיר את הזהות האתנית, לתת ציון לזהות האתנית), הבטחון העצמי החברתי (נמדד ע"י מבחנים ידועים וע"י הצהרות כמו: אני מהזה שמח שאני היספני. תכתוב עד כמה זה נכון לגביך מ1-7 או משהו כזה) ותפיסות של איום.  (נמדדו ע"י דרוגים של 6 הצהרות כמו: אני לא ממש יכול לדבר עם חברים על התרבות שלי ועל המשפחה שלי) ומעורבות אתנית (בראיון הראשון שאלו על הרקע התרבותי שלו. בראיונות השני והשלישי  שאלו אותו לגבי המעורבות שלו בפעילויות אתניות בקולג') טוב ויפה

תוצאות

התוצאות מראות שישנן שתי דרכים שסטודנטים היספנים משתמשים בהן כדי להתמודד עם הזהות האתנית שלהם תחת הקשר חדש. מי שבא עם זהות אתנית חזקה מהבית, מעגן מחדש את הזהות הזאת ע"י השתתפפות בפעילויות עם חברים שכמותו. ומי שבא עם זהות חלשה מגלה ירידה בביטחון העצמי החברתי, רגישות יתר לאיומים על הזהות הזאת ושינויים שליליים בזהות.

ביקורת

המדגם קטן

אי אפשר להכליל לתרבויות אחרות

אי אפשר להכליל למקומות אחרים

ראיון לא תמיד חושף את האמת

הסוף הטוב!

[psychologiabegroosh]

[psychologiabegroosh]

מאמר 22 - עיצוב מחדש של זהות תרבותית

המחקר הזה בדק את הקשר בין מגע תרבותי לבין הבטים פסיכולוגיים הקשורים לזהות תרבותית, כפי שהומשג בשתי גישות: תיאורית הזהות החברתית וגישת האקולטורציה. הקבוצות שנחקרו הן גרמנים ואמריקאים חד-תרבותיים ודו-תרבותיים. המשתתפים סיפקו מידע לגבי הרקע הסוציו-תרבותי שלהם, דרגו תכונות אופי שמתאימות להם, לקבוצה התרבותית המקורית שלהם ולקבוצה התרבותית האחרת. הם דרגו גם את הרציות של התכונות. השוואה בין חד-תרבותיים לדו-תרבותיים חשפה אפקט של אישור מחדש. בהשוואה לחד-תרבותיים, דו-תרבותיים ראו את עצמם דומים יותר לחברי התרבות המקורית שלהם, ראו את חברי התרבות המקורית שלהם כבעלי תכונות חיוביות יותר, וראו את החברים בשתי הקבוצות כשונים זה מזה.

שתי תיאוריות מסבירות מהי זהות תרבותית ומה קורה לה כשעוברים לחיות בתרבות אחרת:

תיאורית הזהות החברתית - טוענת שבמגע עם תרבות חדשה הזהות התרבותית המקורית תתחזק ותקבל אישור מחדש. זה בגלל שהזהות החברתית היא חלק מהזהות האישית, לכן, כדי לשמור על הערכה עצמית טובה, אדם ידגיש את הזהות החברתית שלו. הוא ישמור על עצמו כפי שהוא.

גישת האקולטורציה - לפי הגישה הזאת, אדם שבא במגע עם תרבות חדשה, מתוך צורך להתאקלם ולהיות חלק מהתרבות החדשה, יזנח  קצת את הזהות התרבותית הישנה שלו ויסגל לעצמו זהות תרבותית חדשה.

שתי הגישות מאמינות שבמגע עם תרבות חדשה, משהו קורה לזהות התרבותית אבל כל אחת מנבאת שדבר אחר יקרה.

המחקר בא לבדוק מה באמת קורה לזהות התרבותית של אנשים דו-תרבותיים לעומת אנשים חד-תרבותיים.

שיטה

משתתפים: 100 אמריקאים ו-103 גרמנים בקבוצת החד-תרבותיים. ו-51 גרמנים אמריקאים ו-31 אמריקאים גרמנים בקבוצת הדו-תרבותיים.

הליך

לכל המשתתפים נתנו שאלונים ובהם 120 תכונות אופי שעל המשתתפים לדרג.

הם דרגו את עצמם

הם דרגו את חברי קבוצת הפנים שלהם  

 הם דרגו את חברי קבוצת החוץ

  הם דרגו את התכונות לפי מידת הרצייה שלהן

וככה חושבו חמישה מדדים:

הדימיון בין אדם לבין קבוצת הפנים שלו

הדימיון בין אדם לקבוצה האחרת

המידה שבה קבוצת הפנים נחשבת לבעלת מאפיינים רצויים

המידה שבה קבוצת החוץ נחשבת לבעלת מאפיינים רצויים

הדימיון בין קבוצת הפנים לקבוצת החוץ

תוצאות

קבוצות דו-תרבותיות תיארו את עצמם כדומות לקבוצות המקור יותר מאשר קבוצות חד-תרבותיות, זוהי תמיכה לתיאורית הזהות החברתית.

הדו-תרבותיים תיארו את תרבויות המקור שלהם באופן חיובי יותר מחד-תרבותיים. שוב תמיכה לתיאורית הזהות החברתית.

דו-תרבותיים תפסו את שתי התרבויות כשונות יותר זו מזו, לעומתם החד-תרבותיים שייחסו יותר דימיון בין שתי התרבויות. וגם זה תומך בחברתית.

דיון

מסתבר שלעבור לגור בתרבות אחרת זה דבר שמשפיע על הזהות. נו מה חדש... כנראה שההשפעה על הזהות תלויה בזמן החשיפה לתרבות החדשה ולגיל של המתמודד. זה משפיעה על התפיסה את בני התרבות המקורית, פתאום מה זה מתגעגעים הביתה, פתאום המשפחה שלי הכי טובה בעולם והחברים שלי הכי מגניבים בעולם ופה?? פה כולם יבשים טחת! וואוו איך בא לי במבה! איך בא לי שקדי מרק....וכל הכבוד לצה"ל! בקיצור, כל העולם מטומטם וזה לא חדש.

דבר שני הוא, שמי שבא במגע עם תרבות אחרת, במקום שהסטריאוטיפים יעלמו, הם דוקא מתחזקים. יכול להיות שזה בגלל שדרך הסטריאוטיפים קל יותר להבין לאן אתה שייך וזה מחזק אותך.

ביקורת

המדגמים בכלל לא מייצגים

קבוצת הדו-תרבותיים היתה מבוגרת ממש מהחד-תרבותיים

השיטה של דירוג תכונות אופי היא לא משהו

לאן הגענו?

לסוף הטוב

[psychologiabegroosh]

[psychologiabegroosh]

מאמר 21 - השפעת קונפורמיות על הקשר בין פערים בעמדות כלפי אקולטורזציה לבין תחושת רווחה

המחקר הזה בוחן את תחושת הרווחה של מהגרים, תחת הפערים בין הגישה שלהם להסתגלות לבין הגישה של התרבות שמארחת אותם. 100 מהגרים מרוסיה לישראל דיווחו על הערכים האישיים שלהם, תחושת הרווחה שלהם, הגישה שלהם להסתגלות ועל מה שהם חושבים שהישראלים חושבים עליהם. המהגרים (במקרה שלנו עולים) מאמינים שהישראלים רוצים שהם יוותרו על הזהות שלהם, ורוצים שהם יטמעו יותר ממה שהם עצמם רוצים.  כפי ששוער, תחושת לחץ על הטמעות נמצאה במתאם שלילי עם רווחה אישית, רק אצל אלו שהעריכו קונפורמיות ולא אצל אחרים. 

לא קל להגר למדינה אחרת. הספרות שעסקה בכך מתארת מצבים של אובדן הזהות האישית לטובת צמיחה של אישיות חדשה. וכשבונים זהות חדשה במדינה חדשה, חשוב לדעת מה החברה המארחת מצפה ממך, ולפעמים זה כואב.

גם המחקר הזה יוצא מתוך התיאוריה של ברי על ארבעת סוגי האסטרטגיות: אינטגרציה, אסימילציה, ספרציה ומרגינליזציה.

השערות המחקר: מהגר שמייחס חשיבות גבוהה לקונפורמיות, יש סיכוי גדול לכך שיחווה רווחה אישית קטנה כאשר הוא תופס את התרבות המארחת כדורשת ממנו להטמע יותר ממה שהוא רוצה (פער בהטמעות). וזה לעומת מהגר שלא מחשיב כ"כ את הקונפורמיות.

מהגר שמייחס חשיבות גבוהה לקונפורמיות, יש סיכוי גדול שיחווה רווחה אישית קטנה גם כאשר הוא תופס את התרבות המארחת כדורשת ממנו להפרד יותר ממה שהוא רוצה (פער בהפרדות). וזה לעומת מהגר שלא מחשיב את הקונפורמיות כ"כ.

כשאתה מרגיש שלוחצים עליך להיטמע ולהפרד מהתרבות הקודמת שלך, זה יגרום לתחושת רווחה שלילית, זה אומר שהם רואים בך נחות מהם.

שיטה

משתתפים: 100 עולים חדשים מרוסיה

הליך

נתנו למשתתפים שאלונים ובהם: דירוג ערכים במטרה לזהות את מידת החשיבות שהם נותנים לקונפורמיות. שאלון שמודד רווחה אישית, ושאלון שמודד את עמדתם כלפי אקולטורציה.

ככה שהמשתנה הב"ת הוא: יחס כלפי אקולטרציה

המשתנה התלוי הוא: רווחה נפשית

וישנו גם משתנה מתווך והוא: מידת החשיבות שמייחסים לקונפורמיות

תוצאות

האסטרטגיה המועדפת להיטמעות היא האינטגרציה.

יש פער בין האסטרטגיה המועדפת על העולים לבין האסטרטגיה שהעולים חושבים שהישראלים היו רוצים שיאמצו. העולים חשבו שהישראלים רוצים שהם יטמעו יותר ממה שהם עצמם רוצים. ושהם יפרדו יותר ממה שהם עצמם רוצים. ושהם ישתלבו פחות ממה שהם עצמם רוצים.

אם מתעלמים משאלון הערכים, אז יש תמיכה קטנה מאוד לכך שיש קשר בין הסתירה שהעולים תופסים בינם לבין הישראלים באשר לאיך הם צריכים להיטמע בחברה לבין הרווחה האישית שלהם. אבל כשמוסיפים את הממד של מידת החשיבות של קונפורמיות לעניין, אז רואים קשר בין הדברים.

אותו דבר גם לגבי הסתירה בדבר מידת ההיפרדות של העולים מהתרבות הקודמת שלהם. כאשר העולים תופסים את הסתירה הזאת כגדולה, הם יחוו רווחה אישית שלילית רק במקרים בהם קונפורמיות זה ערך חשוב בעיניהם.

התוצאות אומרות שכדי להבין את ההסתגלות של העולים, צריך להסתכל גם על המאפיינים האישיים שלהם וגם על ההקשר החברתי בו זמנית. 

המחקר הזה הראה שהסתירות בין מה שהעולים חושבים למה שהם חושבים שהישראלים חושבים עליהם, עלולות לגרום לרווחה אישית שלילית, אבל לא בכל המקרים. אלא, רק במקרים בהם העולים מדגישים קונפורמיות כערך חשוב.

אבל יכול להיות גם הסבר חלופי לממצאים. למשל: אמרו שייתכן שבעלי רווחה נפשית שלילית נוטם להאשים בכך את ציפיות החברה מהם, אבל כותבי המאמר טוענים מנגד, שאין מתאם בין הרווחה האישית השלילית למידת הלחץ מציפיות החברה ולכן ההסבר הזה לא נכון. 

יכול להיות גם שאנשים שמשנים את הזהות החברתית שלהם משקיעים בזה המון מאמץ, ולמי שהרווחה האישית שלו שלילית אין כוח למאמץ הזה וזאת הסיבה שהוא נשאר עם הזהות החברתית הקודמת. יכול להיות באמת, אבל מה זה כבר משנה? כי הגענו ל

סוף הטוב