היום, השבעה-עשר בספטמבר 2019, הוא תאריך אשר לבטח גורם לכולנו להרגיש קצת מיואשים, מהפוליטיקה ומאנשיה. לפני חצי שנה היינו באותו המקום, באנו לחגוג את הדמוקרטיה ולקבל את המושכות, להשפיע על מציאות ילדינו. כנראה שעשינו דבר טוב, כי זכינו לחגוג אותה שוב! אלוהים יודע איזו מערכת בחירות עלובה זו הייתה, אך נקווה שעוד שעות ספורות זה יסתיים.
בבחירות הקודמות את מבטחנו שמנו במפלגת אילן - בראשות אילן רוזנפלד. הוא הציע לנו מציאות שונה, מציאות טובה. אך בבחירות האלו הוא לא יכול היה להתמודד, אע"פ שרצה. קבוצות עברייניות - ובראשן העגבניות - רדפו אותו ואיימו עליו ("עין תחת עין," הם אמרו בחקירה, סובבו את האשמה עליו וקראו "רוצח, רוצח".)
אז הפעם נאלץ מר רוזנפלד להיות מאחורי הקלעים, והתמנה להיות כותב הנאומים של המתמודד החדש, גרי מנדלבאום:
מר מנדלבאום, פתח-תקוואי במקור וכיום מתגורר בתל-אביב עם אשתו, שפרה, וארבעת ילדיהם. מנדלבאום הוא מסעדן, ובבעלותו מסעדת המבורגרים כושלת - "המבורגרי".
למגרש הפוליטי הוא נכנס כמעט בלית-ברירה - הוא הבין לאיזה שפל הגיעה המדינה, כאב ליבו עליה והחליט שהוא יתמודד לראשות הממשלה, כדי להציל את המדינה. (בראיונות חוזרים ונשנים הוא דחה את סברת הרוב שההתמודדות שלו היא רק מלחמת אגו נגד שמעון צמחוני, יריבו משכבר הימים.)
את מטה הבחירות שלו הוא הקים יחד עם להקת הפיג'מות - אחיינו קובי פרג', אחראי הופעה חיצונית (על תקן המזרחי), עובדו עודד פז, אחראי אבטחה (על תקן הביטחוניסט), אלונה טל, דוברות ויח"צ (על תקן האישה), וכאמור - אילן רוזנפלד, אחראי נאומים (על תקן האשכנזי שגורם לנו להרגיש בטוחים).
לדעתי, החיים קלים יותר משחושבים, כל שצריך הוא להשיג את בלתי אפשרי, לוותר על ההכרחי ולשאת את הבלתי נסבל. לכן, אצביע למפלגת גרי - אביא את השינוי, כי אני רואה בו מתמודד חם, לוהט ועצבני, אשר הדבר היחיד שעומד לנגד עיניו הוא נצחון -- להביא לישראל שיוויון בין כל אזרחיה, אחווה בין כל אנשיה ולהיות הפתעת בחירות 2019ב'!
(לא לשכוח לשטוף ידיים לפני ההצבעה)"
