תעוף, תעוף היא אומרת לו, יודעת בוודאות שזה יעשה לו ולכולם מסביב רק טוב. אבל הוא לא עף.... מנסה להציע לו כל מיני פרסים ותמורות אם יעשה כן.... ועוברת לאט לאיומים בעונשים ו"בדרכי תשלום" אחרות אם לא יעוף עכשיו ברגע זה.... והוא יודע שהוא צריך לעוף, מבין שזה ישפר את המצב, אולי אפילו ממש רוצה להרוויח את התמורות או לכל הפחות להמנע מהעונשים.... אין לו מושג אם הוא מסוגל לעוף ברגע זה או לא אבל אם מצפים ממנו בכזאת עוצמה אז הוא אמור להיות יכול.... אבל הוא לא מצליח, והוא הופך מתוסכל, הוא לא מצליח כי משהו דפוק בו... כך הוא חושב....... זה סיפור על אמא שדרשה מבנה בן האנוש לעוף כמו ציפור... איזה נורא, איזה מן אמא תעשה כך לפרי בטנה? אני עשיתי זאת לא מעט פעמים....כשהקטן שלי היה במצב של סערת רגשות ואני תובעת ממנו כאן ועכשיו להרגע, לעצור את הכל להפסיק את ההשתוללות והבכי.... ומבטיחה פרסים ומאיימת בעונשים.... אבל המסכן באותו הרגע, לא יכול, הוא לא מסוגל, הוא רוצה אבל זה גדול ממנו, זה גדול ממנו בערך כמו לעוף... וכולם מסביב מבקשים, מצפים, כועסים והוא בנוסף לכל מה שקורה לו בפנים מתמודד עם כל הבחוץ הזה... ואפקט כדור השלג תופס בגדול.... וכולם מתערבבים לאנדרלמוסיה אחת גדולה.... אם רק הייתי מבינה שהוא לא יכול לעוף לא באותו רגע, אם רק הייתי מניחה לו, מאפשרת לו לשחרר, לקחת כמה זמן שהוא צריך עד שיירגע, כל האי נוחות הזאת הייתה נמשכת הרבה פחות זמן... היום אני יודעת לרב לאמד את המצב, יודעת לא לדרוש תעופה ממשהו ללא כנפיים.... לי כל העניין חסך ימים ארוכים של צער ותסכול מיותר, חשבתי שחשוב לחלוק. מאחלת לכולנו שנצליח ללמד את הקטנים שלנו לעוף מעלה מעלה בזמן הנכון להם:) #לחיותבכוונה #ילדים #עוףגוזל #livepurposefullytoday https://www.instagram.com/p/B1EEV7Lp4R8/?igshid=5rxbr489elyd















