העזתי, צלם ואב לארבעה, נעצר בחשד לפעילות טרור ב־2023 ומת כעבור יממה. חקירת מצ"ח טרם הסתיימה, והגופה עדיין לא נותחה. משפחתו גילתה מה עלה בגור
המדינה מחזיקה בגופתו של תושב רצועת עזה שמת בעת שהיה במעצר בישראל לצורכי משא ומתן על שבויים ונעדרים, אף שאין כל שבוי או נעדר בידי ארגון טרור פלסטיני. בתגובתה לעתירה שהגיש בעניינו ארגון גישה לבג"ץ כתבה המדינה כי היא עורכת סבב עמדות בקרב גופי המדינה הרלוונטיים בקשר לצורך בהחזקת הגופה וגופות נוספות. הסבב החל בסוף אפריל, והמדינה טענה בפני בית המשפט כי נעשים מאמצים לקבל החלטה.
לפי תגובת המדינה לבג"ץ החלה עבודת מטה לבחינת מדיניות החזקת גופות מחבלים, על רקע העובדה שאין עוד חטופים בידי ארגוני טרור פלסטיניים. עבודת מטה זו נמשכת בחודשים האחרונים ונעצרה בשל המלחמה עם איראן. במאי אמרו כי חלה התקדמות בנושא לאחר דיונים במל"ל לקראת ישיבת קבינט ובהם הוצגו עמדות הגופים הביטחוניים, אלא שאלו ביקשו השלמות לקראת הבאתן בפני הדרג המדיני.
העצור, צלם ואב לארבעה שלפי המדינה חשוד בחברות בארגון טרור, נעצר בדצמבר 2023 ומת כעבור יממה בעת שהיה תחת משמורת צה"ל במתקן מעצר מאולתר במעבר ארז. הפרקליטות הודתה בפני בית המשפט כי מצ"ח פתחה בחקירה בעקבות המקרה וכי "זו נמשכת יותר מהצפוי". עם זאת, הגופה לא נותחה עדיין למרות פרק הזמן שעבר, ובפרקליטות מחכים לבצע פעולות חקירה נוספות לפני שיחליטו מה לעשות איתה. בני משפחתו של העצור לא ידעו מה עלה בגורלו במשך כמעט שנתיים. רק ביולי 2025, חודשיים לאחר שעתרו באמצעות גישה, נמסר להם כי העצור מת במעצר וכי גופתו מוחזקת בידי הרשויות.
גם לאחר הודעה זו סירבה המדינה למסור פרטים מהותיים, ובהם מועד ומקום המוות, נסיבותיו, מכוח איזו סמכות הוחזק העציר ומהו הבסיס המשפטי להמשך החזקת גופתו. באחת מבקשותיה הרבות למתן ארכה בהגשת תגובתה טענה המדינה, לראשונה, כי העצור היה "פעיל חמאס צבאי", טענה שמשפחתו דוחה. בני המשפחה סיפרו שכולם נעצרו כשהצבא הגיע לביתם, אך רק הוא נלקח למעצר. לדבריהם, הוא היה בריא באותה עת.
בשנה שעברה פורסם ב"הארץ" כי פרמדיק עזתי מת בשדה תימן ביום מעצרו ושהמדינה מסרבת להסביר את הנסיבות. כמו במקרה הנוכחי, גם אז נודע למשפחה על מותו רק לאחר שפנתה לבית משפט. חודשים ארוכים לאחר מכן, המדינה עדיין מתנהלת באיטיות ומסרבת למסור את תוצאות נתיחת הגופה, שבוצעה רק במאי, כשנה וחצי לאחר המוות.
לפי דו"ח "התעללות אחרי המוות" של גישה, נכון ליולי 2026 מוחזקים בישראל 9,299 כלואים המוגדרים על ידי שב"ס כ"ביטחוניים", מרביתם תושבי הגדה המערבית ורצועת עזה. נתון זה אינו כולל פלסטינים המוחזקים על ידי הצבא, שלגביהם אין שקיפות. מעל 80 אחוזים מהכלואים מוחזקים ללא משפט: 3,314 טרם הורשעו בבית המשפט, 3,244 מוחזקים במעצר מנהלי ו־1,320 מוחזקים כ"לוחמים בלתי חוקיים". ככל הידוע, עד כה לפחות 104 פלסטינים מתו או נהרגו תחת משמורת הרשויות הישראליות, במהלך המעצר או בהיותם עצורים, ולפחות 68 מהם היו תושבי רצועת עזה. על פי הערכות, המספר האמיתי של בני אדם שמתו במשמורת גבוה מכך.
בוקר טוב אל תתנו לאף אחד להגיד לכם שהחרדים/החילונים/הערבים/הקפלניסטים/הנאוריים/כל קבוצת אזרחים באשר היא הם האוייבים שלנו. הממשלה היא האוייבת הממשלה היא האוייבת הממשלה היא האוייבת!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! האלגוריתם ימשיך לחרחר מלחמת אזרחים והאזרחים ימשיכו לתת לשנאה לגעוש ולגדוש אבל הממשלה היא האוייבת.
Anti Zionist activists protest for the release of Palestinian Gaza Doctor Hussan Abu Safiya, detained by Israeli forces since December 2024, outside the ministry of Defense headquarters in Tel Aviv. Last month, Israel’s Supreme Court rejected an appeal to release Doctor Hussan Abu Safiya. This week, Physicians for Human Rights stated he is in life danger. source
יש ב־HBO סרט על ברני מיידוף, הנוכל היהודי האמריקאי הגדול בכל הזמנים, שביצע את הונאת הפונזי הגדולה בהיסטוריה, ונקרא — תראו אם זה מזכיר לכם מי
יש ב־HBO סרט על ברני מיידוף, הנוכל היהודי האמריקאי הגדול בכל הזמנים, שביצע את הונאת הפונזי הגדולה בהיסטוריה, ונקרא — תראו אם זה מזכיר לכם מישהו — "אשף השקרים". באחת הסצינות מיידוף מתראיין בכלא לעיתונאית ששואלת "אם לא תכננת להתאבד או להסתתר, איך חשבת שזה יסתיים?". תשובתו מדהימה. "נשמע נורא להגיד את זה עכשיו, אבל פשוט רציתי שהעולם יגיע לקיצו. בפיגועי ה–11 בספטמבר חשבתי שזה המוצא היחיד. העולם יגיע לקיצו, אני אמות וכולם ייעלמו. אבל יכולתי להמשיך עם זה, לטשטש את כל העקבות. אפילו אחרי הקריסה של 2008 היו לי מספיק מזומנים".
זכורה האמירה האלמותית של שרה נתניהו, "ביבי הוא מנהיג שהוא גדול על כל המדינה הזאת... יאללה, למה הוא צריך להתאמץ כל כך? נעבור לחוץ לארץ. שהמדינה הזאת תישרף". האיום הזה, שאם נעצבן את נתניהו הוא ייתן למדינה להישרף, ריחף מאז על ההוויה הישראלית ורדף אותה כמו קללה. כשחמאס תקף ב–7 באוקטובר, אחרי שנה ארוכה שבה עצבנו את ביבי כהוגן, בבית המשפט ובמחאה, והמדינה עלתה באש, אי אפשר היה שלא לראות באסון איום שהתממש, גם אם לא "בכוונה".
אלא שמאז שצפיתי בסרט על מיידוף, ונחשפתי להגיון החולה של נוכלים בסדר הגודל שלו ושל נתניהו, התברר לי שכשחשבנו שהגרוע מכל הוא "שהמדינה הזאת תישרף", חשבנו בקטן. בהונאות שלהם ממש לא די בכך. כדי לטשטש את עקבות הונאתם, המוצא היחיד הוא ש"העולם יגיע לקיצו". וכך יש להבין את מהלכי נתניהו מאז שהתפוצצה הונאת פירמידת הביטחון שלו: המוצא היחיד שלו הוא שהעולם יגיע לקיצו. ואם לא קיצו, אז לכל הפחות לחולל מערבולת עולמית, התנגשות בין ציוויליזציות גוג־ומגוגית, כך שלא יהיה אפשר למצוא בתוך ערימת שחת ההריסות ההיסטוריות את מחט ה–7 באוקטובר.
המוטיבציה למלחמת העולם שהוא מחרחר מאז אותו יום אינה מכוונת אלי עתיד כמו שרבים מבינים אותה (הניסיון למנוע בחירות, או "להישאר" בשלטון, או להימנע ממשפט). זו מלחמה שבהגדרה אין לה "יום שאחרי" (אלא אם כן הכוונה להחלפת האוכלוסיה ו/או שלטון ברחבי המזרח התיכון והמפרץ הפרסי). המלחמה שהוא מחרחר או־טו־טו שלוש שנים מוּנעת על ידי הרצון לטשטש את כל העקבות של הונאתו ההיסטורית. הונאה שמתמצה ברעיון שמכר לנו כל חייו הפוליטיים, שיצליח להעלים את הבעיה הפלסטינית. כאשר הטריק ששימש אותו "להעלים" אותה, הוא להעמיד מול פנינו את "האיום האיראני".
אם עד ה–7 באוקטובר די היה ב"משקיעים" הישראלים (כולנו) שיקנו את ההונאה שלו ויפקידו את חייהם וחיי בניהם ועתידם, מאז אותו יום, כשהכל קרס, הוא נזקק להכפיל את ההשקעה כדי להשאיר את הפירמידה, כלומר להכניס שחקנים הרבה יותר גדולים.
בניגוד לשליטה המוחלטת שלה על הפלסטינים, ישראל אינה יכולה לנהל מלחמה עם איראן בכוחות עצמה. היא חייבת מעצמה עולמית שתוביל מלחמה כזאת, ארצות הברית. ובניגוד לפלסטינים שאינם מעניינים אף אחד בעולם, הסתבכות במלחמה עם איראן עלולה לגרום לכאוס עולמי. אבל מה אכפת לו? יצליח — יגיד סוף טוב הכל טוב. לא יצליח — העולם יגיע לקיצו, ויחד איתו כל צרותיו (אלא אם כן המשקיע האמריקאי ידרוש את כספו בחזרה, ומשם קריסת הפירמידה בלתי נמנעת).
Music has always been such a great unifier and i understand a lot of these artists are frustrated by not having any actual power to make any actual changes but when your only action is to commodify art being presented only for those that were deemed as “right kinded”, (which by doing so denies the ones you supposedly are doing it all for from listening to it,) you yourself mock and belittle the importance of art like a tyrannical institution you claim to abhor. Like it is a grim preview of a future where artists ban you from listening to music if you dont pass a litmus test and countries are going to block artists too and like always, i have never seen a bds win in my life.
I wrote this post with mitski in mind and like i am sooooooo disappointed like fr what a let down & the same goes for everyone on the no music for genocide circlejerk. Artists that actually do stuff for palestine and raise money and constantly speak about it (top of my head think pinkpantheress who headlined the aid concert, the weeknd who donated millions and of course roger waters) do actually have their music available here which makes it all so unserious like the only way u can Resist is by blocking your music from israelis (and palestinians)? Be ffr. Go jerk your worthless penis
לדברי דנון, ישראל נמצאת כעת ברשימה לצד ארגוני טרור, ובהם חמאס ודאעש. באוגוסט אשתקד הזהיר מזכ"ל האו"ם את ישראל כי תיכלל ברשימה השחורה בדו"ח ע
שגריר ישראל באו"ם דני דנון אמר הבוקר (חמישי) כי ישראל הוכנסה ל"רשימה השחורה" של הארגון של מבצעי אלימות מינית באזורי סכסוך, לצד ארגוני טרור ובהם חמאס ודאעש. לדברי דנון, "מדובר בהחלטה פוליטית, מנותקת מהעובדות ומהמציאות". השגריר הוסיף כי ישראל העבירה ראיות, מסמכים ותשובות מפורטות לכל טענה. "הזמנו את נציגי האו"ם להגיע לשטח ולבחון את הדברים מקרוב, והם כמובן בחרו שלא לעשות זאת", אמר. לאחר ההחלטה, הודיע דנון על הקפאת היחסים עם משרדו של מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש.
באוגוסט אשתקד הזהיר גוטרש את ישראל כי היא תיכלל ברשימה השחורה בדו"ח לשנת 2026, אם לא תנקוט בשורה של צעדים. במסגרת הדו"ח השנתי על אלימות מינית בסכסוכים של שנת 2025, קרא המזכ"ל לישראל למצות את הדין בנוגע לטענות לפשעי מין שבוצעו בידי כוחותיה, במיוחד במתקני כליאה. הוא הדגיש כי על ממשלת ישראל לאפשר גישה חופשית לשטחה לגופי האו"ם כך שיוכלו לחקור טענות אלה, כמו גם טענות לפשעי מין מצד חמאס.
בדו"ח נכתב כי האו"ם אימת 12 מקרים של אלימות מינית שבוצעו בידי צה"ל, שירות בתי הסוהר, שב"כ וימ"מ בשבעה גברים פלסטינים. לפי הטיוטה, המקרים, שהתרחשו בבתי הכלא קציעות, עופר ועציון, כללו אונס, ניסיון לאונס, שלושה מקרים של מחיצת איברי מין ושבע תקריות של בעיטות או מכות באיברי המין של הקורבנות.
ניו יורק טיימס פרסם בשבוע שעבר מאמר על אלימות מינית שיטתית של ישראלים נגד פלסטינים. הוא פורסם כטור דעה של העיתונאי ניקולס קריסטוף, והביא עדויות של פלסטינים ופלסטיניות על תקיפות מינית של חיילים, של סוהרים ושל מתנחלים. בדיווח אף הובאה הטענה כי כוחות ישראליים אימנו כלבי תקיפה כדי שיאנסו אסירים פלסטינים. בתגובה להאשמות, דובר הניו יורק טיימס פרסם בחשבון ה־X של העיתון גיבוי לקריסטוף וציין כי "דיווחיהם של 14 הגברים והנשים שראיין אומתו על ידי עדים אחרים ככל האפשר". עוד כתב כי "הפרטים נבדקו בהרחבה" והושוו עם דיווחים חדשותיים, מחקרים של ארגוני זכויות אדם, סקרים וגם עדויות של האו"ם באחד המקרים.
העדויות במאמר התבססו בין היתר על דו"ח שפורסם בחודש שעבר בידי ארגון בשם Euro-Med Human Rights Monitor שבסיסו בז'נבה, וכן ראיונות שביצע קריסטוף בעצמו. הארגון, שהוקם לפני כ־15 שנים, עוסק בהפרת זכויות במזרח התיכון, כולל באיחוד האמירויות ובסעודיה, אך מתמקד בישראל, בעזה ובגדה המערבית. עם פרסום המאמר בניו יורק טיימס, משרד התפוצות פרסם הודעה לפיה מייסד הארגון, הפלסטיני יליד רצועת עזה, ראמי עבדו, משתייך לחמאס וכי הוצא נגדו צו מעצר מנהלי.
העיתון הודיע כי הוא עומד מאחורי המאמר, וכי בתהליך אימות קפדני לטור של ניקולס קריסטוף לא נמצאו טעויות. עוד נכתב כי הטור התבסס על ראיות רבות להתעללות בפלסטינים בידי כוחות הביטחון, בראשם אנשי שב"ס, וכן בידי מתנחלים. העיתון ציין שכלי תקשורת ישראליים דיווחו על התעללות של כוחות הביטחון ומתנחלים בפלסטינים, בהם כתבת "הארץ" ממרץ על מתנחלים שתקפו מינית פלסטיני לעיני משפחתו בצפון בקעת הירדן. עוד נכתב כי ארגוני זכויות אדם תיעדו מקרים דומים.
לפני כחודשיים הודיע הפרקליט הצבאי הראשי איתי אופיר כי הורה לבטל את כתב האישום בפרשת ההתעללות בעציר עזתי בשדה תימן בשל "התנהלות גורמים בכירים בפרקליטות הצבאית ובמערכת אכיפת החוק בצה"ל בפרשה זו, ונסיבותיה החריגות וחסרות התקדים". לפי האישום שבוטל, אחד החיילים דקר את העציר בעכוזו וגרם לו קרע בדופן הרקטום. פרופסור יואל דונחין, ששירת בתור קצין רפואה בבית החולים בשדה תימן וטיפל בעצור שנפצע, אמר ל"הארץ" ב־2024: "הוא הגיע וראינו שיש לו דקירת סכין בפי הטבעת". בחודש שעבר החזיר צה"ל לשירות מילואים שניים מאנשי כוח 100 שהואשמו בהתעללות בעציר והאישום נגדם בוטל – לפני השלמת התחקיר בעניינם, שאמור לקבוע אם אפשר להשיבם לשירות.
באתרי האקטואליה המרכזיים לא היה זכר אתמול לתחקיר הפגיעות המיניות הטקסיות ששודר ערב קודם ב"זמן אמת" בכאן 11. כולם עסקו ב"המקור" ששודרה במקביל
באתרי האקטואליה המרכזיים לא היה זכר אתמול לתחקיר הפגיעות המיניות הטקסיות ששודר ערב קודם ב"זמן אמת" בכאן 11. כולם עסקו ב"המקור" ששודרה במקביל, ובה ראיין רביב דרוקר את יובל וילנר שנחשד באונס לכאורה של שי־לי עטרי ונעמה שחר. גם הרייטינג היה גבוה יחסית לדרוקר (7.6%) ונמוך מדי ל"זמן אמת" (4.9%).
אבל תחקיר הפדופיליה הטקסית של רוני זינגר, שנוסף לכמה תחקירים קודמים על פדופיליה בחברה החרדית — טקסית ופרטית — חייב להרעיש את הארץ. מה שמיוחס ליובל וילנר מזעזע, אך הנושא מוצף בתקשורת כמתבקש. הפגיעות הטקסיות לעומת זאת מתרחשות ביקום אחר, אפל, המתקשה להיחשף לאור השמש כי קשה להאמין וקשה להוכיח. לפי העדויות המצטברות מדובר ברצח הנפש וחילול הגוף של מאות או אלפי ילדות ופעוטות.
חמש נשים ללא היכרות מוקדמת, חלקן בשביס, ישבו בפנים מוחשכות מול מצלמת "זמן אמת" וסיפרו על מה שעוללו להן כעשרה גברים בטקס אונס פדופילי במקום מסוים בגוש עציון הציוני־דתי, כשהן היו רכות בשנים. הזוועות בוצעו באותה צורה, באותו מבנה אבן ישן ובאותה נגרייה, והצופה מביט ולא מאמין שזה קרה, שזה יכול לקרות בישראל תחת הצדקה הלכתית כביכול.
התיאורים מזעזעים. בין האנסים רופא מוכר בקהילה וגם אביה של אחת הפעוטות, שהסבירו להן שהנעשה בגופן הוא מצווה מהתורה הקדושה. אצל כולן הודחק האירוע ורק בבגרותן הוא צף וטילטל אותן בהתקפי חרדה לא מוסברים, שבעקבותיהם הן נאלצו לפתוח דלתות פנימיות של היזכרות אל הגיהנום שעברו. אחת מהן, אמיצה במיוחד, אף התעמתה עם אשת האנס וברגע מסוים זו מילמלה סליחה דחוקה.
הרב יעקב מדן, כמעט בודד בהודאה בתופעה, הגדיר אותה "עבודת בעל", כמו אצל עובדי האליל בעל בתנ"ך. עוד אמר: "הגיעו אליי אישית ידיעות מהורים על אלימות מינית שהופנתה כלפי נערים, נערות, ילדים וילדות, על דברים שנעשים בשם טקס דתי או חברתי, עם אמירת פסוקים רלוונטיים או לא רלוונטיים". בלב נסער הוסיף: "אסור לנו לעבור על זה לסדר היום בשם המראָה המגזרית היפהפייה שמציירת אותנו כטובים. הפגיעה הזאת חמורה לא פחות משפיכות דמים". דברי מדן נתקלו בלחצי השתקה ובגידופים.
הפגיעות הטקסיות כבר נחשפו בכתבות קודמות שאחריהן שוב השתררה שתיקה של אי־אמון, אי־חקירה, אי־זעקה. ב–2019 פירסם חיים ריבלין ב"המקור" את הכתבה "הסוד האפל בירושלים", שהתבססה על דיווחים של יותר ממאה ילדים נפגעי פדופיליה משכונת נחלאות. החקירה הובילה להרשעת שתי דמויות שוליות בקהילה. ב–2025 פירסמה נעם ברקן ב"ישראל היום" את תחקירה המקיף "התחתית של השחור: ילדות שנאנסו בטקסי פולחן חושפות את הזוועות".
בעקבותיה, החליטו כמה נפגעות להעיד בסרטונים בפייסבוק, בהן טס מאיר ויעל שטרית. חצי שנה קודם לכן פורסם בעיתון הדיגיטלי "בראשית" בעריכת גבי ניצן תחקיר בנושא של הכתב דניאל שרון. בפוסט שהעלה לאחרונה סיפר ניצן על סירובו הראשוני כעורך להאמין בקיום התופעה ובהיקפה.
עו"ד אוֹרי אגוז הדתייה, סא"ל במיל' ושופטת צבאית לשעבר, סיפרה לאחרונה כי כבר ב–2015 פנה למשטרה הפסיכיאטר ד"ר בן הראש, מנהל המרפאה בהדסה לילדים נפגעי פוסט-טראומה, ודיווח על מקרים שהוא ועמיתיו מעולם לא שמעו כמותם, על "מספר גדול של ילדים נפגעים עם סימפטומים דומים, מוזרים". אלה היו, לדברי אגוז, "תיאורים מחרידים של פגיעות מיניות, בנוכחות אנשים, עם כל מיני טקסים מזעזעים".
לא ברור מה ממלמלים התוקפים המיניים בזמן הטקס הפדופילי, אבל במסורת התלמודית־רבנית ניתן למצוא כמה התבטאויות מדהימות שקבוצות פושעות אימצו לעצמן כנראה כהיתר, אף שבמקור היו אלה כנראה רק פלפולים למדניים.
קחו אוויר. הרמב"ם אומר ב"משנה תורה": "תינוקת מבת שלוש שנים ולמטה, ותינוק מבן תשע שנים ולמטה — מותר להתייחד עימהן: שלא גזרו (אסרו) אלא על ייחוד אישה הראויה לביאה ואיש הראוי לביאה" (הלכות איסורי ביאה, כ"ב). הסופר דב אלבוים, יוצא העולם החרדי, פירט זאת בכתבה שהתפרסמה במוסף סוף השבוע של "הארץ" ב–2024 תחת הכותרת "יחסי מין עם פעוטה אינם אונס. כן, זה מה שלומדים בישיבות".
התחקיר בכאן 11 התמקד באזור יישובי אחד, בעילום שמות, ולא הזכיר את נחמה תאנה ואת תלונותיה על פדופיליה טקסית ביישוב היהודי בחברון שבו התגוררה בילדותה. תאנה, המחזיקה במידע רחב בנושא ומקיימת לאחרונה קבוצות זום רבות־משתתפים, התלוננה ב–2022 במשטרה כי הרב צבי טאו, ראש ישיבת "הר המור" הקיצונית ורבה של מפלגת "נעם", אנס אותה 30 שנה קודם לכן וגם כעבור 15 שנה, כשכבר היתה נשואה ואם. בהמשך התלוננה משפחתה על פגיעת טאו בשש נשים נוספות. למרות טענות אלה, ולמרות עדות דומה של דורית לנג מלפני 40 שנה נגד טאו, ולמרות עדויות נוספות שהחזיקו לדבריהם הרבנים יובל שרלו ודוד סתיו — התיק תקוע מאז בפרקליטות. טאו הוא מי שאמר בשעתו כי ההאשמות נגד עבריין המין חיים ולדר הן "עלילה, שקר וכזב", ושתמך בנשיא קצב אחרי הרשעתו.
אפשר היה לחשוב שהפגיעות המיניות האלה יזעזעו מוסדי ארץ, אבל המשטרה והפרקליטות שותקות, הציונות הדתית ברובה הגדול שותקת, החברה החרדית בוודאי שותקת — וגם התקשורת די שותקת. הכתבה של זינגר זכתה להתעלמות גם במהדורות החדשות המרכזיות בלילה שלמחרת, ואפילו במהדורת כאן 11 לא היה לה המשך. הערוץ כן פירסם תגובה של מועצת גוש עציון בעקבות התחקיר, ולפיה המועצה קוראת לתושבים להתלונן על פגיעות מיניות טקסיות, ולנפגעות ולנפגעים לפנות לסיוע. "המעשים המתוארים, המיוחסים בין היתר לאנשים מגוש עציון, הם ביטוי לרוע צרוף ולעיוות מוסרי שאין לו מקום בחברה אנושית, ובוודאי לא בקהילה שלנו", נכתב בהודעה.
זו התחלה, אבל התופעה רחבה הרבה יותר והרבה התחלות כבר היו. הן נותרו תלויות בחלל והתפוגגו, בעוד הנפגעות והנפגעים נותרים תלויים בפגיעתם, באי חקירתה, בשתיקה ואף בפעולות אגרסיביות של השתקה. גם שתיקה היא חלק מההשתקה, מהפרת הציווי לא תעמוד על דם פעוטיך. ועד שזה לא ייעצר זה יימשך.
עדים לפשיטה בסוף השבוע על קהילת חרבת חומסה בהשתתפות עשרות מתנחלים, מתארים סיוט שנמשך כשעה וכלל גם אלימות כלפי ילדות מול הוריהן האזוקים וביזת
מתנחלים שפשטו בסוף השבוע על קהילה פלסטינית בצפון בקעת הירדן פגעו פגיעה מינית קשה בגבר לעיני משפחתו, כך סיפרו עדים לתקרית. על פי העדויות, המתנחלים אף הכו ילדות ונערות בקהילה, ואחד מהם איים כי הם יהרגו את הילדים ויאנסו את הנשים. ארבעה גברים מהקהילה ושתי פעילות לזכויות אדם פונו לקבלת טיפול רפואי. ל"הארץ" נודע כי שב"כ מעורב בחקירת התקרית.
אנשי הקהילה חרבת חומסה שהיו נוכחים בעת התקיפה, וכן פעילת זכויות האדם שהייתה איתם, תיארו ל"הארץ" מסכת התעללויות קשה ביותר שלדבריהם נמשכה כשעה. על פי העדויות, הפשיטה החלה סביב השעה אחת בלילה, אז נהרו למקום עשרות מתנחלים רעולי פנים. מכמה עדויות עולה כי המתנחלים התפצלו לקבוצות של שלושה עד שישה פורעים, והסתערו בו־בזמן על המבנים בקהילה.
"התעוררתי מצעקות המתנחלים, הם סטרו לי וגררו אותנו החוצה, אזקו אותנו, זרקו מעליי את כיסוי הראש וקרעו מעליי כמה מבגדיי", העידה תושבת הקהילה, "הם משכו את הבנות החוצה והכו אותן, גם את הקטנטנות. הם לעגו לנו, שמחו מעל ההשפלה". תושב שחבלות טריות כיסו את פניו ושכעת נאלץ להיעזר במקל הליכה, סיפר: "הם באו לביתי וניסיתי לברוח מהם, אבל הם תפסו אותי. הם חתכו אותי בסכין מעל פרק כף היד ואזקו אותי בידיים וברגליים באזיקון". בעת השיחה, כיממה וחצי לאחר התקיפה, חבישה מאולתרת כרוכה סביב ידו וסימני האזיקונים עדיין נראים על עורו.
התושב סיפר עוד כי קבוצה של מתנחלים החלה לשחרר את הצאן מהדיר, בשעה שקבוצה אחרת תקפה את אחיו. "הם שפכו עלינו מים קרים והפילו אותנו על האדמה כשאנחנו אזוקים, ואז זרקו אותנו זה על זה לתוך המבנה, גברים, נשים וילדים", אמר. "הנשים גם הן היו אזוקות, והילדים לצידנו. היו להם סכינים ואלות". תושב אחר הוסיף כי המתנחלים הכו אותו בראשו וברגליו ואז הטיחו אותו על עמוד ברזל וגררו אותו לאוהל, ושם נאזק.
המבוגר במשפחה, בן 74, מתאר כיצד נכנסו לאוהלו ארבעה מתנחלים. "שלושה מהם נתנו לי מכות מוות, בראש, בידיים ובבטן. האחר שבר את מצלמות האבטחה, הראוטר והנורות", הוא מספר. "התחלתי לאבד את ההכרה וגם עליי שפכו מים, ובזמן הזה מתנחל גנב לי את השעון מהיד". אחר כך, הוא מעיד, נגררו שאר בני המשפחה לאוהל, והוא נהפך למעין נקודת ריכוז.
"הייתי בטוחה שהם הולכים לאנוס אותי"
בינתיים, במבנה אחר, שהו תורני השמירה הלילית: אחד התושבים ושתי פעילות נוכחות מגינה, אמריקאית ופורטוגלית. אחת מהן, בעלת האזרחות האמריקאית, העידה לפני "הארץ": "התעוררתי מהצרחות של חברתי. לפני שהספקתי להבין מה קורה, שישה מתנחלים רעולי פנים, עם אלות, הסתערו לתוך המבנה. הם מייד החלו להכות אותנו כשאנחנו על הקרקע, חבטו בפנינו באגרופים ובאלות, אזקו אותנו בידיים וברגליים ואיימו שהם עומדים להרוג אותנו".
בשלב זה, היא אומרת, הייתה עדה לתקיפה המינית הקשה שעבר הגבר באוהל. הוא אישר את הפרטים, אך ביקש שלא לחלוק אותם במלואם. "הם תפסו את הגבר והפשילו את מכנסיו", היא תיארה, "זה היה הדבר הכי נורא שראיתי מימיי. אחרי זה הם שפכו מים על כל גופו והכו אותו בברוטליות כשהוא על האדמה. כל מה שהוא היה יכול לעשות זה לשכב על הרצפה מקופל תוך שהם מכים אותו באלות".
בה בעת, מספרת הפעילה, "אחרים חיפשו בתיקים שלנו, גנבו ארנקים ודרכונים. אחד ביקש ממני את הטלפון הסלולרי, וכל פעם שעניתי שאינני יודעת היכן הוא, הוא הכה אותי בפרצופי". בשלב מסוים, היא אומרת, מצאו המתנחלים את הטלפונים הסלולריים, ואז נגררו נשות הנוכחות המגינה החוצה בעודן אזוקות. "את הפעילה השנייה גררו על האדמה מהקרסוליים, כי היא לא הצליחה להתקדם עם האיזוק לרגליה", היא מעידה. "הם תפסו בשערי ובאוזניי וגררו אותי. הם משכו בהן כאילו מתכוונים לתלוש לי את האוזן. הם המשיכו להכות בנו באלות כשאנחנו עוברים דרך מרכז המתחם. מול העיניים שלי היה כאוס מוחלט: כמה מתנחלים גונבים את העדרים, ו־30 אחרים רצים עם אלות ומכים בהן את בני המשפחה האחרים כשברקע זעקות ויללות".
אחר כך, מספרת הפעילה, העבירו המתנחלים אותה ואת חבריה למבנה אחר, תוך שהם מכים אותה בעוצמה באלה בישבנה, ומשאירים בו חבורה גדולה: "הם כיסו את עיניה של חברתי וזרקו אותנו על האדמה באוהל שריכזו בו את הפלסטינים, ואז הם המשיכו להכות את כולנו, בעיקר את הגברים".
האוהל שאליו הועברו הפעילות היה זה של בן המשפחה המבוגר, שבו רוכזו מרבית קרוביו. "רעדתי על האדמה, הנחתי את ידיי האזוקות על פניי להגן עליהן מהמכות", ממשיכה הפעילה. "לצידי שכב קשיש שנראה מחוסר הכרה, כשהוא אזוק בתנוחת עובר. דם זלג מפניו. הילדים אולצו לצפות במתרחש. כשמישהו מהילדים החל לבכות המתנחלים התקרבו אליו בצרחות. בשלב מסוים הם זרקו בגדים על ראשי. שמעתי את הילדים מתפללים בלחישה ומייללים חרישית בין צעקות הכאב שלנו. לחישות התפילה של הילדים החזיקו אותי בתוך התופת".
לדברי הפעילה, בשלב מסוים הבחינו המתנחלים בטבעות על אצבעותיה ועל אצבעות חברתה. "הם צעקו שאם לא נסיר אותן מהר ישברו לנו את האצבעות, והכו אותי בפניי בזמן שהתקשיתי להסיר את הטבעת כשאני אזוקה. אחת לכמה זמן הם שאלו לשמותינו ומאיפה באנו". אחרי כן, היא משתפת, שפכו עליהן מים. "בהתחלה חשבתי שזה דלק, חלפה בראשי המחשבה שהם עומדים לשרוף אותנו חיים", היא מוסיפה.
ועוד אחר כך, מעידה הפעילה, "מתנחל קרע את הז'קט שלי באגרסיביות באמצעות סכין, מבית השחי בכיוון הירך, ואחר החל להתעסק עם אבזם החגורה שלי. התחלתי לצרוח, הייתי בטוחה שהם עומדים לאנוס אותי".
"נהרוג את הילדים, נאנוס את הנשים"
תושבי המקום חזרו ומסרו ל"הארץ" עדות זהה, שלפיה הצליחו לזהות מתנחל אחד שפניו היו גלויות. "הוא דיבר בערבית ואיים שנעזוב, אחרת יחזרו לשרוף את הבתים, להרוג את הילדים ולאנוס את הנשים", הם מספרים, ומבהירים שהדברים נאמרו גם לפני הנשים והילדות.
אחת מנשות המשפחה מעידה עוד כי בזמן שהייתה אזוקה, "המתנחל איים שיחזרו מחר וייקחו את בנותיי, ושהן יחיו אצלם, אצל המתנחלים. ואז הוא משך את בתי הגדולה, בת 14, והחל לסטור לה. לא יכולתי לעשות דבר כדי להגן עליה, כשאני אזוקה וכפופה. הם נהנו כשהשפילו אותנו ולעגו למצבנו". היא מוסיפה כי המתנחלים ניבלו את פיהם והשתמשו במילים גסות, ומבקשת שלא לחזור עליהן.
על פי העדויות, כעבור כשעה עזבו המתנחלים והשאירו את התושבים אזוקים. לאחר שעזבו היו דירי הכבשים ריקים, מזון וחלב היו שפוכים בבתים וחפצים יקרי ערך נגנבו. האם מעידה כי מייד עם לכתם היא רצה לאוהל שנשארה בו בתה, בת ארבעה חודשים, בעריסה מכוסה. האם סבורה שהמתנחלים לא הבחינו בה. "הרמתי את השמיכה והיא הגיבה אליי בחיוך", היא נזכרת, "נשמתי, ואמרתי 'זה מאללה', במשך כל הזמן פחדתי שהיא תתחיל לבכות כשאין לי יכולת לגשת אליה".
בד בבד החלו הגברים שנפצעו באופן חמור פחות לעלות לגבעה, בכיוון שאליו הוברח הצאן הגנוב – מאות ראשים, לרבות גדיים וטלאים – בניסיון לאתרו. "כשהגיע לכאן הצבא עיכבו אותנו; זה הזמן שהיה למתנחלים להתרחק עם העדר", מעיד אחד הגברים. "אחרי כשעה וחצי בערך הגיע אמבולנס. הצבא עיכב אותנו כדי שלא נוכל, אנחנו הגברים הבריאים, לרדוף אחרי המתנחלים".
פעיל שבא לשם לאחר בריחתם של המתנחלים מציין כי עד שהגיעו האמבולנסים הגישו החיילים סיוע רפואי ראשוני לפצועים. אחר כך פינה הסהר האדום שישה פצועים – את שתי הפעילות וארבעה גברים – לטיפול רפואי בטובאס. כולם הוגדרו פצועים במצב קל. המבוגר שבהם נזקק לתפרים בראשו. לאחר מכן עלה הפעיל עם מפקד הכוח אל הגבעה לאתר ראיות, שם מצאו את מצלמות האבטחה מרוטשות, פנס ידני וסימנים רבים של גלגלי רכב המובילים בכיוון ההתנחלות בקעות.
חרבת חומסה היא קהילת רועים בצפון בקעת הירדן, שבדומה לשכנותיה עוברת מסכת של תקיפות אלימות חוזרות ונשנות מידי מתנחלים. מצבן של קהילות האזור הוחרף בינואר האחרון, לאחר בריחתה של קהילת ראס אל עין עוג'א מדרום הבקעה. עד יולי 2021 חיה קהילת חרבת חומסה על אדמה סמוכה, שמדינת ישראל הכריזה עליה לפני עשורים כשטח אש. לאחר כמה פינויים הרסו כוחות הביטחון את בתי הקהילה ביולי 2021, שחיו בה 11 משפחות. המשפחות הקימו מחדש את בתיהן במרחק מה זו מזו, ואחת מהן, בהן התרחשה התקיפה בשישי – הינה היחידה שעודנה שוכנת בתוך שטח אש. בסך הכול הוכרזו 45% מהאדמות בבקעה שהם שטחי אש, והפלסטינים נדחקו לפאתיהן. בעקבות זאת צומצמו שטחי המרעה שלהם במידה רבה, ורבים נאלצו לעזוב. למרות זאת, בדו"ח של שלום עכשיו וכרם נבות עולה כי 41% מהאדמות עליהן השתלטו החוות בגדה מוגדרות כשטחי אש.
מהמשטרה ומצה"ל נמסר בסוף השבוע כי "עם הגעת הכוחות, החלו סריקות אחר החשודים ואיסוף עדויות, ראיות וממצאים. חוקרי הזיהוי הפלילי של מחוז ש"י הוזעקו אף הם והחלו בפעולות חקירה בשטח לחשיפת זהותם של החשודים אשר היו מעורבים במקרה זה". ועוד נמסר כי חקירת נסיבות התקרית נמשכת, וכי "משטרת ישראל וצה"ל מגנים בתוקף אירועי אלימות ופשיעה וימשיכו לפעול לשמירה על ביטחון התושבים והסדר במרחב". בנוגע לטענת תושבי חרבת חמסה כי חיילים עיכבו את התושבים כדי שלא יוכלו להתחקות אחר הפורעים המתנחלים – לא התקבלה תגובה מדובר צה"ל.
מדד V-Dem מספק תמונה ברורה של נסיגה דמוקרטית במדינות העולם, ונסיגה מואצת בישראל • המשבר הדמוקרטי בישראל הוא רב-מערכתי, ומוחרף עוד יותר בשל מ
בשבוע שעבר התפרסם דו"ח מדד ה-Varieties of Democracy לשנת 2026, המספק את אחת מתמונות המצב המקיפות והחשובות ביותר של הדמוקרטיה בעולם. המגמה העולה מהמדד מדאיגה ביחס לדמוקרטיה בעולם בכלל ובישראל בפרט.
מדד V-Dem הוא פרויקט מחקר בינלאומי רחב היקף, המבוסס על עבודתם של מאות חוקרות וחוקרים, שמטרתו למדוד את איכות הדמוקרטיה בעולם. המדד נוצר מתוך תפיסה שלדמוקרטיה מופעים שונים אך היא נשענת על סט ערכים משותף. כל דמוקרטיה מדגישה היבטים מסוימים על פני אחרים והמדידה הכמותית של ההיבטים הללו, באמצעות סקרי מומחים, מאפשרת בחינה השוואתית של כל מדינה, במטרה להעריך האם איכות הדמוקרטיה בה נשחקת או מתחזקת לאורך זמן וביחס למדינות אחרות.
מגמה העולה מן הפרסום החדש מעידה שהדמוקרטיה בעולם נמצאת בתהליך של נסיגה ברורה. אם בשלהי המאה ה-20 ובראשית המאה ה-21 נרשמה בממוצע העולמי עלייה במדדי הדמוקרטיה, הרי שבעשור האחרון ניכרת בלימה ולאחריה ירידה.
אין מדובר בקריסה חדה בשנה אחת, אלא בתהליך מצטבר, הדרגתי ומתמשך שמונע על ידי דעיכה בדמוקרטיות מבוססות, כמו גם בדמוקרטיות חדשות ובמדינות בעלות דמוקרטיה מוגבלת. זה בדיוק מה שהופך את התהליך למסוכן כל כך. שחיקה דמוקרטית אינה מתרחשת עוד במהפכה אחת, אלא דרך החלשה איטית של נורמות, מוסדות ומגבלות על השלטון.
בישראל, התמונה חמורה אף יותר והנתונים מצביעים על ירידה מהירה ועמוקה יותר מזו הניכרת במגמה העולמית. כפי שעולה מן הגרף המשווה בין ישראל למדינות ה-OECD במדד הדמוקרטיה הליברלית, בעוד שניכרת ירידה מתונה יחסית מן השיא במדינות הייחוס, בישראל ניכרת נסיגה ברורה יותר, מתמשכת יותר, ובשנים האחרונות, בעיקר החל מ-2013, גם מואצת יותר.
המשמעות היא שישראל אינה רק חלק ממגמה עולמית רחבה, אלא מקרה בולט של הידרדרות דמוקרטית חדה.
תמונה זו מתחזקת כאשר בוחנים את חמשת המדדים המרכזיים של V-Dem, אשר כולם מצביעים על כיוון דומה. הראשון הוא מדד הדמוקרטיה האלקטורלית, הבוחן את הביטוי הבסיסי של דמוקרטיה: בחירות חופשיות, תחרות פוליטית, זכות כללית לבחור ולהיבחר וחופש ביטוי והתאגדות. במדד זה ניכרת ירידה דרמטית בישראל.
השני הוא מדד הדמוקרטיה הליברלית, המוסיף למדד הדמוקרטיה האלקטורלית גם את מגבלות הכוח השלטוני, עצמאות מערכת המשפט, ההגנה על זכויות הפרט והמיעוט והאיזונים בין הרשויות. הדעיכה כאן אינה מפתיעה, שכן דווקא ביסודות אלה ניכרת ההתקפה הברורה ביותר של הממשלה הנוכחית.
השלישי הוא מדד הדמוקרטיה ההשתתפותית, הבוחן את עומק המעורבות האזרחית ואת האפשרות של אזרחים לקחת חלק ממשי בחיים הציבוריים והפוליטיים. גם כאן נרשמה ירידה.
הרביעי הוא מדד הדמוקרטיה הדליברטיבית, המתייחס לאיכות הדיון הציבורי ולקבלת החלטות שלטונית על בסיס שיקולים של טובת הכלל, ולא רק אינטרסים צרים או שיקולי כוח. גם מדד זה מצביע על שחיקה.
ולבסוף, המדד החמישי הוא מדד הדמוקרטיה השוויונית, הבוחן עד כמה הכוח הפוליטי וההשפעה הפוליטית מחולקים באופן שוויוני בין קבוצות שונות בחברה. גם כאן ישראל מציגה מגמת ירידה.
העובדה שכל חמשת המדדים המרכזיים מצביעים על הידרדרות ראויה לציון, ומצביעה על תהליך רחב של היחלשות דמוקרטית. תהליך המתבטא במקביל במוסדות השלטון, בכיבוד זכויות, בהשתתפות פוליטית, באיכות השיח הציבורי ובשוויון פוליטי.
במילים אחרות, לא מדובר רק במחלוקת על בית המשפט, רק בקיטוב פוליטי, או רק בשאלות של משילות. מדובר בתמונה רחבה של שחיקה רב-ממדית של הדמוקרטיה הישראלית.
המלחמה הנוכחית דוחקת, מטבע הדברים, את הדיון הציבורי על מצבה הדמוקרטי של ישראל לשוליים. אבל נוכח פעולות הקואליציה להמשך החקיקה לקידום ההפיכה המשטרית והמתקפה חסרת הרסן על מוסדות המשפט ועל הליך הבחירות, לצד הדרה של קבוצות בחברה, חקיקה לא-שוויונית, ומעל לכל ניסיונות השתקה של קולות ביקורת, נראה שנעשה שימוש במלחמה כדי למסך את המשך ההתקפה על הדמוקרטיה.
נתוני V-Dem מזכירים כי גם במהלך המלחמה צריך לעמוד על משמר הדמוקרטיה וגם כאשר המלחמה תסתיים, המאבק על אופייה הדמוקרטי של ישראל יישאר איתנו וידרוש מאמץ רב לתיקון. הנתונים החדשים מצביעים על כך שלא מדובר בתנודה רגעית אלא במגמה נמשכת, שמתעצמת במהלך שנות המלחמה. נכון לעכשיו, התחזית גם בחזית הזו מדאיגה.
so that's it? You are getting logged out the internet??
I will miss you Jewish Israeli queen 💔
Your honest takes about what you belive in and your ability for compassion and also the expression and the will to put people in their place when they are being hateful. Never change that.
Non of this blog's history exsits anymore. Not your heated converstions, the funny or sharp intakes or rarely a random quip. I don't why, and I never will but I do hope this descion will help you right now and in the future.
This is too sweet thank you so so much. It has been building up for a long time and the moment i realized archiving my blog is too much of a work i resorted to fuck it mentality and deleted everything. Very very very bittersweet but its for the best.
Like i said before i am still active on my personal account @ambatya, i just think it's time to put 2peachy to rest (bar an occasional article here and there).
Israel, by Means of the Jewish Marauders, Is Advancing the Gradual Expulsion of Palestinians From Their Lands, and in Doing So, It May Be Re
Israel, by means of the Jewish marauders, is advancing the gradual expulsion of Palestinians from their lands, and in doing so, it may be is responsible for committing war crimes and crimes against humanity
Jewish terrorism in the West Bank is escalating, claiming Palestinian lives, and no one in Israel cares. The army turns a blind eye at best and contributes its own share at worst. The extremist settlers in the government lend support and Prime Minister Benjamin Netanyahu is silent.
Overnight into Sunday, masked settlers stormed the outskirts of Khirbet Abu Falah. Residents of the village began to drive them back. Two Palestinians were hit in the head by rocks in the mutual stone-throwing that ensued.
Israeli soldiers arrived at the scene, followed by reports of fatal shootings. There were conflicting accounts as to the identity of the shooter. Another Palestinian man died of cardiac arrest after inhaling tear gas dispersed by the forces.
This land is in Areas B of the West Bank, which according to the Oslo Accords is under Israeli security control. A security source said the shooter is a reservist in a regional defense battalion and that the military police are investigating the incident.
A few days earlier, two Palestinians were shot dead by a settler near the city of Nablus. Witnesses said that settlers drove a bulldozer into an olive grove owned by villagers, who tried to force it to leave. According to a police source, this time too the shooter was a regional-defense reservist; the military police opened an investigation that was transferred to the police at the army's request. Experience shows that such investigations are often merely lip service.
The Jewish terror in the West Bank has a goal: expulsion. Last Thursday, another community from east of the village of Duma left after months of harassment by settlers. According to testimonies, in most cases, the assailants came from Giborei David, a settler ranch that receives support from the state. Last Saturday, most families in Al-Aqabah were also forced to leave due to the escalation of settler violence, which was backed by threats from soldiers.
Not only the goal but also the tactic is well established: the application of friction, until life becomes unbearable and the community leaves.
Israel, by means of the Jewish marauders, is advancing the gradual expulsion of Palestinians from their lands, and in doing so it may be responsible for committing war crimes and crimes against humanity. This, instead of fulfilling the duty of an occupying power to protect the rights of a non-involved population under occupation.
Benjamin Netanyahu, Bezalel Smotrich, Israel Katz, Itamar Ben-Gvir, IDF Chief of Staff Eyal Zamir, IDF Central Command chief Avi Bluth and additional cabinet ministers and military officials support Jewish terrorism, the price of which is paid in Palestinian lives and the security of Israelis. They may yet be asked to answer for their actions on the international stage as well.
הטרור היהודי בגדה המערבית מתגבר, גובה חיי פלסטינים, ולאיש במדינת ישראל לא אכפת. הצבא מעלים עין — במקרה הטוב, ותורם את חלקו — במקרה הרע. המתנ
הטרור היהודי בגדה המערבית מתגבר, גובה חיי פלסטינים, ולאיש במדינת ישראל לא אכפת. הצבא מעלים עין — במקרה הטוב, ותורם את חלקו — במקרה הרע. המתנחלים הקיצונים היושבים בממשלה נותנים לכך רוח גבית, וראש הממשלה, בנימין נתניהו, שותק.
באישון לילה בין שבת לראשון פשטו מתנחלים רעולי פנים על פאתי הכפר חירבת אבו פלאח. התושבים החלו להניסם. במקום התפתח יידוי אבנים הדדי. שני פלסטינים נפגעו ממנו בראשם. כוחות צה"ל הגיעו למקום, ולאחר מכן החלו להתקבל דיווחים על הרוגים מירי. העדויות סותרות ביחס לזהות היורה. פלסטיני אחר מת מדום לב בעקבות שאיפת גז מדמיע שפיזרו הכוחות.
כמה שעות קודם לכן נורה למוות פלסטיני אחר ואחיו נפצע באורח קשה מירי של מתנחל באזור דרום הר חברון. על פי עדויות, הירי אירע לאחר שמתנחלים ממאחז חוות סוסיא הקדומה רעו עדר בקר וצאן באדמות פרטיות בשטח B בסמוך לבתי התושבים הפלסטינים. מקור ביטחוני אמר, כי היורה הוא חייל מילואים בגדוד הגנה מרחבית וכי נפתחה חקירת מצ"ח.
כמה ימים לפני כן נהרגו שני פלסטינים מירי של מתנחל ליד שכם. על פי עדויות, בולדוזר של מתנחלים נכנס למטע זיתים בבעלות תושבי הכפר, ופלסטינים ניסו להרחיק אותו משם. על פי מקור במשטרה, היורה שירת כחייל מילואים בהגנה מרחבית. בעקבות האירועים נפתחה חקירת מצ"ח. זו הועברה למשטרה, לבקשת הצבא. הניסיון מלמד, כי חקירות כאלה הן לעתים קרובות בבחינת מס־שפתיים.
לטרור היהודי בגדה יש מטרה: גירוש. ביום חמישי שעבר עזבה עוד קהילה ממזרח לכפר דומא, לאחר חודשים של התנכלויות מצד מתנחלים. על פי עדויות, ברוב המקרים הגיעו התוקפים מחוות "גיבורי דוד", המקבלת גב מהמדינה. בשבת שעברה נאלצו לעזוב גם מרבית המשפחות באל־עקבה לאחר החרפה באלימות המתנחלים, שגובתה באיומים מצד חיילים.
לא רק המטרה, גם הטקטיקה מבוססת. מקימים מאחז, מייצרים חיכוכים, עד שהחיים נעשים בלתי נסבלים והקהילה נוטשת.
ישראל — באמצעות הפורעים היהודים — מקדמת דחיקה הדרגתית של פלסטינים מאדמותיהם, ובכך עלולה להיות אחראית לביצוע פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות. זאת במקום לקיים את החובה של כוח כובש להגן על זכויות אוכלוסייה כבושה לא מעורבת. בנימין נתניהו, בצלאל סמוטריץ', ישראל כץ, איתמר בן גביר, הרמטכ"ל אייל זמיר, אלוף פיקוד מרכז אבי בלוט, ושרים וחיילים נוספים נותנים גיבוי לטרור היהודי — שמחירו משולם בחיי פלסטינים ובביטחונם של ישראלים — ועל מעשיהם הם עשויים עוד לתת את הדין גם בזירה הבינלאומית.
