אני טל בר-אל ילידת רעננה, 1990. מעצבת טקסטיל ורקדנית.
הפרויקט שלי פונה לכלל הציבור - לבני דורי , דור ראשון / שני בארץ.
פרויקט המשלב בין עבר להווה.
ארץ ישראל היא מדינת העם היהודי, המקום הרוחני ליהודים, לעם היהודי, ארץ הקודש. מקום בו מתקיים דו שיח תמידי ומלחמות בו בזמן גם החיים עצמם מתנהלים בשגרה. ארץ ישראל תמיד נמצאת במאבק מול שכנותיה הערביות על היותה כמדינת היהודים המקום היחיד בעולם שניתן לנו. ולארץ הזו עולים יהודים מכל רחבי העולם, עוזבים את כל העושר שהיה להם ועולים לכאן כי דבקים בציונות. כך היה סבא שלי מצד אמא, שדחף את כל משפחתו ועזב את כל העושר שהיה לו בדרום אמריקה בצ'ילה ועלה ארצה בעקבות הציונות, כך גם הוריו של אבי עלו ארצה מרומניה.
אני בת להורים יהודיים שעלו ארצה עם משפחותיהם בעקבו הציונות בגיל העשרה מצ'ילה ורומניה. אחיי ואני ילדי תערובת , גדלים בבית מאד טקסטלי ומאד עיצובי, כולם עוסקים בתחום העיצוב (אמנות, עיצוב תכשיטים-צורפות, עיצוב פנים, עבודות עץ וגם חינוך)..
בפרויקט שלי אעסוק בחיבור בין מחול, פולקלור, טקסטיל ופיתוח שפה חזותית חדשה. העולם בו אני נולדתי וגיבשתי את עצמי כילדה, כנערה וכיום כאישה בוגרת. אעסוק בשאלות של זהות העמים הקדומים, הנודדים, מה היו הסימנים על הבגדים שלהם ומה מקור הסימנים האלו . למה מחול וריקודי עם תפסו נדבך ניכר בשושלת העמים ועד היום, מה מקור הצעדים שאותם רקדו, אילו בגדים אפיינו כל עם / קבוצה וליצוק את התוכן הזה לבמה הרלוונטית שלי הטקסטילית ולשתף בה אנשים מכל מגוון האוכלוסיה בגילאים שונים, מעדות שונות, ממקומות שונים בעולם.
הדבר הבוהק הדומה בין מחול וטקסטיל הוא – המקצביות. המקצב משמש חלק בלתי נפרד מאופן יצירת המחולות והתנועות הגוף לבין יצירת הPrint, Pattern ו Ripit על הבד. (ניתן לראות שוני בין ריקודי עם בתרבות הרומנית, הישראלית, ריקודי זוגות בתרבות הלטינים, ריקודי סולו וכו..) היופי במחול בעיני הוא האופן שבו אפשר לחקור ולבטא רגשות פנימיים דרך מחוות חיצוניות והמימד הפיכולוגי מושך לא פחות מהמימד הפיזי.
אעסוק בשאלה מה הטקסטיל סימל בעבר ומה סימל מחול בעבר, איך מחול וטקסטיל מתמזגים אחד בשני גם היום. איך המוסיקה והקצב היו בעלי משקל בין עיטורי הטקסטיל ולתנועות הגוף. המחולות שרקדו והטקסטיל שלבשו למעשה תיארו אורח חיים של האנשים בדורות הקודמים.
בחינה בין כמה תרבויות ממקומות שונים בעולם אם אותם סמלים בעלי משמעויות שונות ואיך השפה החדשה שאני אצור תחבר בינהם (כמו לדוגמא שילוב של ילדי תערובת, אותם תווי פנים וגווני עור שונים או ההפך ועוד..)
סימני הטקסטיל שעיטרו את בגדי המחול בעבר היו עשויים בעבודת יד מוקפדת ועשירה, בעלת רקמות עשירות וצבעוניות מעוטרות בשלל סימנים שאותם אחקור ולבדוק מה מקורם ומה הם מסמלים ולמה דווקא הופיעו על בגדי המחול. האם היוו סימנים של המקום הגיאוגרפי בו חיו, האם היו נוודים אז מה שאספו בדרך, האם הסמנים האלו בכלל הגיעו ממקורות קדומים. כמו לדוגמא שבט אבורג'ינים מקור הסמלים שאפיינו אותם היו מכדי חרס עתיקים.
במהלך תקופת התואר יצא לי לטייל בעולם , בעיקר המזרח – הקסום שם בולטת מאד השבטיות והאתניות גם בזממנו אנו בעולם של המאה ה21 המתקדם והטכנולוגי שם היה ניתן לראות את האורגות והסורגות בעבודת כפיים מדוקדקת ומדויקת, רוקמות, מסגרות ומעטרות את עצמן בלבוש הזה גם מעבר לעולם המחול והתנועה אלא בחיי היום יום שלהם.
התוצר הסופי אליו אני שואפת להגיע בפרויקט הגמר שלי הוא – סדרת בדים (לפחות 10) המיועדים לשילוב במחול בתנועות הגוף ובקצב הריקוד (1מטר*1מטר) שיוחזקו בזמן הריקוד בידם של הרקדנים, בעלי פאטרנים במקצביות שונה אך דומה, שתככב בהם הסמליות האתנית אך גם המודרנית החדשה שאפתח בטכניקת הדפס משי בסדנת ההדפס . בבדי משי וויסקוזה, רכים ונעימים ומתאימים לתזוזות מהירות.
אופן העבודה – תהליך העבודה הראשוני:
את פיתוח השפה החזותית החדשה שלי ארצה לעשות בעזרת הגוף כמו שרוקדים במחול ומזיזים את כל הגוף. כך על משטח גדול יהיה צבע ותוך כדי תזוזה ותנועת הגוף ייווצרו אלמנטים חדשים מודרניים – המאפיינים אותי ואיתם למעשה אח"כ אפתח את השפה החזותית החדשה המשלבת בין מחול וטקסטיל, בין אתני למודרני, בין עבר להווה, בין קרה לקורה.
אני כמעצבת שואפת להדגיש את קיבוץ הגלויות שנוצר כאן בארץ ישראל, את היופי בשילוב התרבויות (ניתן לראות זאת גם לפי אזורי מגורים/ מסעדות ומאכלים/ שפות שונות ששומעים ברחוב וכו..) אשתמש בבדי משי וויסוקזה בעבודה ידנית ממש כמו במקורות העתיקים, אך עם זאת לעבד את העבר ולחדש אותו להווה למודרניזם שאנו / אני חיה. הרצון שלי כמעצבת לתת לקהל/ לרקדנים להרגיש בנוח בתוך הבדים/ עם הפיסות בד לריקודים להרגיש חלק מקבוצה אחת מאוחדת.
אני מאד מכוונת מטרה ויודעת מה אני רוצה לעשות, אשמח מאד שהמרצה יערה פרי והמרצה מתי הראל ילוו אותי בתהליך פרויקט גמר שלי , איתם אני מרגישה שאצליח להגיע לתוצאות הטובות ביותר עבורי ובאופן הטוב ביותר להגיע למיצוי יכולותיי וברמה גבוהה. זה נכתב על סמך העבודה שלי במשך שלוש השנים בשנקר , בקורסים בהם השתתפתי שהועברו ע"י יערה ומתי הצלחתי להתבטא באופן הטוב ביותר, התוצרים היו ראויים ותהליך העבודה היה רווי ומלמד.
stormborns
pixelskylines
snowghoul
theartofmadeline
dailybridgerton
izzy806
annaxmalina