נקודה מאוד מעניינת ששמעתי כמה פעמים בחודש המזוויע הזה, היא שהעולם מתרחק מתפיסת טוב מול רע ומאמץ תפיסה של חזק מול חלש.
זה נפוץ בעיקר בחוגים פרוגרסיביים במערב, אבל לא רק. כולנו יודעים שהעולם הוא לא שחור ולבן והרבה דברים הם לא 100% טוב או 100% רע, הנרטיב של חזק-חלש מעודד ניואנס והתחשבות במעמדות ובמאבקי כוחות והוא הוליד הרבה דברים טובים. תנועת מי טו למשל הגיעה מהמקום הזה, שאנחנו מאמינים לקורבנות כי מעצם היותם קורבנות קשה להם להשמיע את הקול שלהם.
אבל, ויש פה אבל גדול, במיוחד עכשיו אנחנו רואים את הנרטיב הזה הולך מהמקום הניואנסי של להטיל יותר אחריות על מי שחזק, לסוג החדש של קיצוניות וראייה דיכוטומית - אם אתה חלש, מסכן, קורבן - מותר לך לעשות הכל.
וזו הסיבה שאנחנו רואים כל כך הרבה פרוגרסיבים וליברלים מצדיקים את המעשים של חמאס. מרוב אובססיה לקוטנקסט, אנשים שכחו שרצח, חטיפות ואונס זה רע - בלי קשר לקונטקסט. הפלסטינים הם באמת מוחלשים פה באזור, אז מותר להם. נקודה שאני רואה שוב ושוב היא ״זו לא הגנה עצמית מצד ישראל כי בעזה מתים יותר״. בישראל מתו פחות אנשים כי אנחנו משקיעים בהגנה על האזרחים שלנו, כי הוצאנו מיליארדי דולרים על כיפת ברזל, כי אנחנו לא משתמשים בנשים וילדים כמגן אנושי - אבל זה לא משנה, כי אצלם מתו יותר אז הם מסכנים ולכן מותר להם. ואנחנו רואים מדינות במערב שמכילות ״הפגנות״ של מהגרים ופעילי שמאל, שהן בעצם מפגני אלימות ואנטישמיות משולחי רסן, תקיפות של יהודים ושל שוטרים, ונדליזם והשחתה. המערב מכיל את זה כי הם מסכנים, הם מוחלשים, אבל אם המערב לא יגן על עצמו, מהר מאוד האלימות והפרימיטיביות ישתלטו על העולם הליברלי שאנחנו מנסים לבנות כאן.
בהקבלה למי טו, אז לא הייתה מסה של אנשים ליברלים שאמרו שתלונות שווא, לצורך העניין, הן כלי לגיטימי במאבק לשוויון מגדרי כי גברים הם חזקים ונשים הן מוחלשות אז מותר להן לעשות כל מה שהן רוצות כדי להשתחרר מכבלי תרבות האונס. מה השתנה?
למה הם תולשים פוסטרים של ילדים חטופים? למה הם מסרבים להאמין שקרה פה טבח נורא? כי זה יהפוך אותנו למסכנים, ואם אנחנו מסכנים הם חייבים להיות בצד שלנו. הם חייבים להאמין שזה לא קרה. לאורך ההיסטוריה אידיאולוגיות השתנו מקצה לקצה, אבל איכשהו, הבעיה תמיד נשארה היהודים. אחרי מלחמת העולם הראשונה, כשגרמניה הייתה בשפל כלכלי והמפלגה הנאצית עלתה לשלטון, את מי האשימו? את היהודים, ששולטים בכסף ובבנקים. וכמעט 100 שנה אחר כך, בעידן פוסט-קולוניאליסטי, מי הקולוניאליסט הכי גדול? היהודים.
והם לא יתנו לעובדות לבלבל אותם. אשכרה קיימים אנשים שטוענים שאין דבר כזה העם היהודי, ושאין לו קשר לארץ ישראל, כולנו אנשים לבנים מרחבי העולם שהמציאו זהות תרבותית משותפת כדי לצבור כוח ולהשתלט על אדמות פלסטין. אותם אנשים שמופתעים כל פעם מחדש ששחקן עם אף גדול הוא לא יהודי כי ״יש לו וייב״.
גם אנחנו, לצערי, לא נקיים מהתחושה שאנחנו מסכנים אז יש לנו פטור מהמוסר ומהחוק. כל מנטליות ״ישראל השנייה״, הפוליטיקאים שלנו שהמשפחות שלהם דוכאו בעבר, מרגישים שמותר להם שחיתות ומותר להם מינוי מקורבים ומותר להם שוחד. ועכשיו כשטבחו בנו, ואנחנו מרגישים מפוחדים וחלשים ובצדק, אני פתאום שומעת מכל פינה ״כהנא צדק״, ״לשטח את עזה״, ״להטיל עליהם פצצת אטום״.
זו מנטליות מסוכנת. העולם מורכב ומלא בניואנסים, אבל בשורה התחתונה, יש דברים שלא עושים ולא אומרים. זהו. נקודה. גם אם אתה הכי מסכן בעולם זה לא נותן לך free pass. ואם המערב רוצה להישאר חופשי, הוא צריך להפסיק לפחד ולהפסיק לקבל בהבנה התנהגויות שסותרות את סל הערכים שלו. אם אתה מוכן לקבל עליך את הערכים המערביים, את זכויות האדם והשוויון וההתנגדות לאלימות, אתה מוזמן להצטרף אלינו - לא משנה מאיפה הגעת במקור. אם אתה מצפה מהמערב להכפיף את עצמו לערכים הפרימיטיביים שלך ולקבל אותם בהכלה ובהבנה, מקומך לא איתנו. וגם אנחנו הישראלים, אם אנחנו שואפים להישאר דמוקרטיים, חופשיים ומתקדמים, צריכים להיזהר מהמנטליות של ״אנחנו במזרח התיכון ואנחנו נתנהג ככה״. יש לנו את הזכות ואפילו את החובה להגן על עצמנו, אבל אין לנו את הלגיטימציה לעשות כל מה שעולה על רוחנו.
אם נתנהג כמו השכנים שלנו, מהר מאוד ניראה כמו השכנים שלנו. זו המלחמה הפנימית שלנו, גם כמדינה וגם כאינדיבידואלים.
jacobvanloon
germansingergirl
annaxmalina
tangentwithtanner
janainaart
