המממ

No title available
ojovivo

Love Begins
Game of Thrones Daily
No title available
Show & Tell
todays bird

JBB: An Artblog!
Cosmic Funnies
let's talk about Bridgerton tea, my ask is open
YOU ARE THE REASON
Jules of Nature

titsay

★
RMH
occasionally subtle
Three Goblin Art
AnasAbdin

Product Placement
will byers stan first human second

seen from United States
seen from Singapore

seen from Australia

seen from United States

seen from Australia
seen from United States

seen from Uruguay

seen from Israel

seen from Canada

seen from Finland

seen from Finland
seen from Sweden

seen from Germany

seen from United States
seen from South Korea

seen from Malaysia

seen from Uruguay
seen from Malaysia

seen from United States

seen from Brazil
@mechashefa
המממ
חבר שלי מגרמניה התלונן שממש חם אצלם עכשיו, אז הצעתי לו להדליק מזגן. מסתבר שבגרמניה זה לא סטנדרט שיהיה מזגן או אפילו מאוורר בכל בית. אני יכולה להבין למה זה ככה, אבל זה עדיין תמיד ממש מפתיע אותי.
דלפ: הבעיה עם פלסטיק היא לא הפלסטיק עצמו אלא זה שאנחנו משתמשים בחומר בלתי מתכלה כחד פעמי. פלסטיק הוא מושלם לשימוש רב פעמי מוערך אבל במקום זה משתמשים בו כחד פעמי כשזה מה שמזהם את הסביבה. תדמיינו שמצאו חומר קל ליצור, שלוקח הרבה זמן להתקלות, ומאוד יציב וזול והשימוש הכי נפוץ בו יהיה חד פעמי. מטורף נכון?! אז למה אנחנו עושים את זה עם פלסטיק!???!!!!!!!
זה אפילו עוד יותר גרוע כי פלסטיק לא באמת ניתן למחזור! כל פעם ש׳ממחזרים׳ פלסטיק כדי ליצור פלסטיק חדש הוא מאבד מאיכותו. רוב הפלסטיק אפילו לא ניתן למחזר בכלל ונגמר במזבלות או נשרף (ואם אתם יודעים משהו על פלסטיק זה שלשרוף אותו זה רעיון נורא!) אנחנו משתמשים בחומר לא מתכלה, שאי אפשר למחזר, ומזהם בצורה נוראית כחומר חד פעמי!!!
יש לנו חומרים שניתן למחזר בצורה אין סופית בלי שהם מאבדים מאיכותם, ובנוסף אם נעשה את זה נכן הם בכלל לא מזהמים! זכוכית ומתכת!
במשך הרבה זמן היינו משתמשים בזכוכית ומתכת כדי לאכסן משקאות, אוכל, לעטוף דברים. מחזור של החומרים האלה זה פשוט להתיך אותם מחדש.
אני באמת חושבת שצריך לאסור על שימוש בפלסטיק כמעטפות חד פעמיות, ובכלל, איך שאנחנו מטפלים בפסולת שלנו בארץ, פלסטיק מתכת אורגנית או נייר, פשוט נוראית.
לפעמים כשאני פוגשת אנשים חדשים הם באים אלי עם הקלאסיקה של ״מאיפה את?״ ואחרי שאני חוזרת עם העקיצה הקורעת של ״ישראל״, יש קצת צחוקים אבל אז הם באים עם הרטוריקה של ״אבל מאיפה את באמת״.
אני, כמובן, עונה ״אההה מהמרכז״ וזה מפסיק להיות מצחיק, אז אני מוסיפה ״אבל ההורים שלי עלו מרוסיה״. כמובן, הבחור מולי מביט בעיניי המלוכסנות ונים-עורי הצהוב, מרים גדה, ומחזיר בקל מאשים ״את לא מרוסיה״ כאילו תפס אותי כ-wannabe אשכנזיה.
משם אני צריכה להיכנס להיסטוריה של ברית המועצות ואיך הכוכבים התיישרו כדי לאפשר לכך שבחורה חצי קוריאנית חצי אשכנזיה/רוסיה/אזרבז׳נית/ארמנית/מהשלעזעזלקורהבמשפחהשלאבאשלי באה לקיום בארץ הזאת.
אני לא מתלוננת אבל זה קרה כבר לפחות 8 פעמים וכשאני שומעת את המשפט הגורלי של ״מאיפה את״ אני כבר יכולה לנבא איך השיחה הזאת תתגלגל מילה במילה.
כמה תמונות מהאי שלי בטאמדוצ'י
תקראו לי ספירטולי איזרעלי
גיליתי שאני יכולה לגרום להם לרוץ למקלט
תגידו שלום לדניאל הגרי דובר צהל לשעבר
הציפור של בזק
החבר'ה של ביסלי (הם ההורים הביולוגים של במבה)
אני בוכה 😭 זה מקסים
מה ספר הפנטזיה הישראלית האהוב עליכם?
חתיכת תזמון, בדיוק חשבתי לכתוב פוסט על הכיוונים שאשכר ארבליך בריפמן והגר ינאי לקחו עם הספרים שלהן בכל הנוגע לכתיבת פנטזיה ישראלית. נראה אם אגיע לזה בסוף.
בכל אופן, מצידי ספר הפנטזיה הישראלית האהוב עליי הוא כנראה גבירה וערפל של אודליה גולדמן. קשה לומר שיש לי הסבר ברור ללמה זה, אבל ממש נהניתי מהספר.
מבחינת הספר השנוא עליי, קצת יותר קשה לי לענות - למה ניסחתי את זה ככה בכלל? - אבל כתלות בכיוון שאני לוקח זה יכול להיות מסכת תהום (לא סיימתי לקרוא אותו), מאלאדר (היה יכול להיות ספר טוב יותר) או אולי הלווייתן מבבל (למה ללכת למיתולוגיה הבבלית כדי לכתוב פנטזיה, אין לנו משהו משלנו לתת?). אני לא שונא את הספרים האלה ממש, אבל יש לי משהו נגדם.
וואי גבירה וערפל זה בדיוק בto-read הבא שלי, אני אקח את זה כהמלצה!
אני כרגע ממש בהתחלה של מסכת תהום, אז מאוד מעניין אותי לשמוע מה אתה לא אוהב בו/מה אתה חושב עליו בינתיים. יש לי כמה מחשבות משלי, ו-(ספויילר לספר) אני כרגע ממש בהתחלה של החלק שבו ישמעאל ואלישע נשארים לתורנות בפסח, ובינתיים הייתה רק טביעת רגליים קלה באספקטים של הפנטזיה.
ממה שקראתי כרגע הספר מאוד מעניין, כנראה כי זאת הפעם הראשונה שאני קוראת משהו דומה אליו. בחיי לא יצא לי לקרוא פנטזיה יהודית שמבוססת על הרקע ההיסטורי של תקופת בית המקדש, אז זה ממש מעניין בינתיים.
אני לא הכי דביקה בהיסטריה (מחוץ לספר) והפוליטיקה אחרי חורבן בית שני, לכן מאוד יכול להיות שחסר לי הרבה קונטקסט קריטי.
כשאסיים אני אכתוב פוסט מסודר יותר עם כל המחשבות שלי על הספר (ואני צריכה לכתוב גם אחד על סוף מעשה של דניאל קרן כי בדיוק סיימתי אותי, ולצערי אני עצלנית) אבל ממש אשמח לשמוע דעות אחרות עליו!
Bronze stamp seal with Menorah and shofar, southern Levant or Syria, 4th–7th century CE.
ספרים - על דפים צהובים כאלה כמו באנגלית או לבנים כמו בעברית? מה תעדיפו?
.
הדפים הלבנים עמידים יותר, אבל יש איזשהי תחושה בידיים כשמחזיקים את הצהובים שאני ממש אוהבת. העיניים שלי מאוד רגישות אז הצבע הצהוב גם עוזר לי בקריאה. זאת האסתטיקה שמדברת אלי.
בנוסף יש גם את הפלוס שבגלל שהדפים הצהובים דקים יותר הספר גם כן יותר זול וקל.
אולי זה יותר מידיי נישה, אבל אם יש לכם דמויות מקוריות, איך קוראים להם?
אני פשוט סקרן כאילו אז אפשר גם בתור סקר לביישנים יותר בקהל:
שמות עבריים/ שמות לועזיים/ שמות פנטזיה או מומצאים/ אני לא ממציא דמויות
אם יש לכם דמויות מקוריות (OCs), איזה שמות יש להם?
שם עברי
שם לועזי
שם פנטזיה/מומצא
יותר מאחד מהם
אין לי OCs
אחר?
כשמדובר ב-OCs אני תמיד מנסה לחשוב על העולם שהם באים ממנו ולהתאים את השם שלהם לסביבה. זה אומר שבדרך כלל אני אבחר שמות לועזים או פנטזיה.
אם זה fan OC ויש בעולם ההו דת כמו נצרות אז זאת הזמנה מיוחדת ליצור תרבות שדומה מאוד ליהדות (כי זה אומר שהיא באה מאיפשהו wink wink nudge nudge)
אני מאוד מאוד אוהבת ליצור קשר מטאפורי בין הדמות והשם שלה, או שאפשר להסיק עליה משהו מהשם בצורה לא-דייגטית, ובמקרים האלה אני אוהבת לבחור בשמות עבריים.
בעבודות מקוריות שלי יצא לי לכתוב דמויות שהן פשוט יהודיות עם שם יהודי או לועזי. אז זה גם נחשב.
מה אתם עושים כדי להירגע אחרי יום ארוך?
.
לצאת לטיול עם ״הבחור״ (כלב), ואז משהו נחמד כמו לקרוא ספר או פעולה מונוטונית כמו farming במשחק מחשב.
לאחרונה אני משחקת ב-Valhaim with the boys וסתם לרוץ מסביב לבד בערב אחרי שכולם כבר עזבו ולסדר את כל הדברים בתיבות שלנו, או chores כמו לרוץ מסביב למפה ולאסוף פטריות - דברים שאף אחד לא רוצה לעשות. זה משום מה מאוד מספק.
לפעמים הגמרא פשוט זורקת עליך משפט כמו "כל דיינא דלא דאין כי האי דינא לאו דיינא הוא".
וכאילו. אני מבינה כל מילה. אני יודע בדיוק מה כתוב פה. אבל המשפט הזה הופיע פעמיים ברצף (על שני דינים הפוכים 😑) וזה טיפה מרגיש כמו שרה שרה שיר שמח
תגידו את זה חמש פעמים מהר ברצף
תצרפו תמונה של ארוחה שאכלתם היום
אפשר לשפוט אחד את השני בתגובות ככה 👀🙂↕️
אני אנסה לכוון שזה יתפרסם מיד אחרי פסח כי אז בטח נקבל תשובות מעניינות יותר.
אין דבר כזה יותר מדי פיגוטי (הכנו איזה 10 מנות של הדבר הזה ומישהו צריך לסיים את הכל (אני יותר משמחה שזה אני))
Samaritan Torah and case, Ottoman Palestine or Egypt, 1520 or 1521 CE
Yelizaveta Savina - “Princess Tamara,” a triptych based on M.Y. Lermontov's poem “The Demon.”